רִשְׁמִי

§ 1, ת"ז, – מטעם השלטון, הפקידות, המשרה וכדו' ולא כאדם פרטי, offiziell; official: ציר אנגליה הודיע שלבקור המלך אדוארד ברומי תהיה תכונה רשמית (הצפה, שנה א 72). הנכאיב שני השופטים להעיד על אמתת ידיעותיהם בפני אנשים רשמיים ופקידי הממשלה (התחדשות ענין דריפוס, שם 73). נתפרסם באופן רשמי כי מיום 1 אפריל יחל מהלך המסעות (בתפוצות ישראל, הצפירה, שנה ל 73). הודיעו בדרך רשמי כי הבקור הזה (של מלך אנגליה) יהיה רשמי (המליץ שנה מג 73). הוא (המאמר) צריך להחשב כמאמר רשמי למחצה (אחד העם, החטא וענשו, הזמן שנה א 22). לפי ידיעה רשמית שנו תמול את מקום  המלך (המליץ שנה 42 גליון 135).



1 [ע"פ הערב' רַשְׂמִי رسمي באותה משמ'.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים