*, ש"נ, – שה"פ מן רָתַח, מעשה הדבר הרותח, Sieden; bouillonnement; boiling: הנודר ממעשה קדרה אינו אסור אלא ממעשה רתיחתה1 (נדר' ו ב). האופה חמיטה וכו' ורתיחת גריסין של פול ראשונה ורתיחת יין חדש וכו' בית שמאי אומרים חבור בטבול יום, בית הלל אומרים אינו חבור (טבו"י א א). איזה הוא סריס חמה וכו' כל שאין מימי רגליו מעלין רתיחה (רשב"ג משום ר' יהודה בן יאיר, תוספת' יבמ' י ו). לפי שהדברים הללו רותחין ומרתיחין והוא נוטלן והן תשים לתוך ידו ומחזירן2 והן מוסיפין רתיחה לפיכך אסרו לטמון בהן (ירוש' שבת ד א). – ובסהמ"א: אשר קרך בדרך וכו' לשון קור וחום, צננך והפשירך מרתיחתך (רש"י, דבר' כה יח). כדרך קדירה שתמו מימיה ברתיחתה (הוא, יחזק' כד י). ירתיח כסיר מצולה, כסיר קטן נפוח שמעל' מהרה רתיחות תכופות ורצופות כן הוא מרתיח את המצולה שהיא גדולה ועמוקה (הוא, איוב מא כג). דיקולא דמיא, רתיחת המים (הוא, פסח' מ.). שאין מודדין ביום טוב וכו' ולא גרסינן במתני' מפני ברורי המדות ואית דגרס ליה והן העלאת הרתיחות (הוא, ביצה כט.). משישלח בחביות, משנתן בחביות והוא תוסס ורתיחתו עולה ומקצת שמרין קופאין למעלה וקודם שיגיפו אותן חביות שולין אותן רתיחות ומשליכן, דמשלי, כבר נישולו רתיחותיו ממנו לחוץ (הוא, ב"מ צב:). מה בולעו בניצוצות, לאו בולעו אלא ע"י ניצוצות שניתז הרתיחות שם (הוא, ע"ז עו:). וקשה הוא לבלוע אלא על ידי רתיחה (הוא, חול' ח:). כגון שנפל אותו זית לתוך יורה רותחת דמה שבולע אינו פולט שכל זמן שאינו נח מרתיחותיה אינו פולט (הוא, שם קח:). כי זאת החכמה (האלוהית) וכו' רחקו למדה לבחורים וגם אי אפשר להם לקבלה לרתיחת טבעיהם וטרדת דעותיהם בשלהבת הגדול והצמיחה (ר"ש א"ת, מו"נ א לד).  לפי שרתיחת הלחות מונעת זכות ההבנה (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, שופטים, קסז.). ויהיה זקן בימים אשר סרה מעליו רתיחת דמו (מנחת קנאות, קופמן, 103). בעת הרתיחה תעלה הקדרה הבל (רד"ק, סה"ש, נפח). רתיחת הבחרות (אגרת ספורנו, JQR VIII, עמ' 517). כי רתיחת הטבע והמיית הנערות מונעים לאדם ומעכבין אותו מליכנס בחכמות (ר"י אבוהב, מנוה"מ ד ב ג ג). שמלך אדום ירמוז אל היצר מצד אדמימותו ברתיחת הדם (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה כט). – ואמר המשורר: ושאל על מקום אש הנדודים השיבותיו בלבי היא יקודה בהשיאה רתיחת דם לבבי אלי ראשי עלי עיני ירדה (ר"ש הנגיד,יחידתי, בן תהלים, הברמן ג, 9). ואל תחוש חקור חכמה יונית עדי נוח רתיחת הנעורים (ר' לוי בן אברהם, בתי הנפש והלחשים, דודזון, ידיעות מכון שוקן ה, כה).