רִתְחָה
*, ש"נ, — כמו רתיחה: הנודר ממעשה קדרה אינו אסור אלא ממעשה רתחתה1 (נדר' ו ב).
1 [אין קריאת המלה ומבטאה ברורים כל צרכם. ואמנם כתוב רתחתה ברֹב דפוסי המשנה ואף בבבלי ובירוש', אבל במשנ' מנק' ליוורנו: ממעשה רתיחתה (עי' רתיחה), ובירוש' שם בהמשך נשאל על המשנה: אי זו היא מעשה רותחנה, כעדות לקריאה זו במשנה, וצ"ע.]