*, רִתְיוֹן, ש"ז, — מדת החמלה והרחמנות: שאין הנגעים באין אלא על לשון הרע וכו' ואין המקום דן את האדם אלא ברתיון, הרי הן באין על ביתו חזר בו טעון חליצה ואם לאו טעון נתיצה, הרי הן באין על בגדיו וכו' הרי הן באין על גופו (תוספת' נגע' ו ז). — ואמר המשורר: לבני ברית שים אחרית טובה וריתיון (שבזי, יום אזכרה, שירי תימן, 109).