רָתַךְ
*, קל לא נמצא במקורות.
— פִע', *רִתֵּךְ, — התיך, schmelzen; fondre; melt: מעשה בשלציון המלכה שעשתה משתה לבנה ונטמאו כל כליה ושברתן ונתנתן לצורף וריתכן ועשה מהן כלים חדשים (שבת טז:). והאיכא חציצה, א"ר אמי בשריתכן (שם נב:). — °ובמשמ' מיחדת של חבור שברי מתכת יחד בהתוך האש בפעימת פטישים, בנגוד להלחמה ע"י מתכת אחרת, schweissen; souder; to weld, נוהג בספרות ובדבור.