*, קל לא נמצא בעבר' שבתו"מ1.

— פִע', *שִׁדֵּךְ, — שדך ראובן את שמעון, הרגיע אותו, ובפרט שדך על התינוקת, שדך את אבי הנערה, הרגיעם שיסכימו לארוסים ולנשואים, beschwichtigen, zureden (zur Ehe); apaiser, persuader au mariage; to appease, persuade (to be married): אין משדכין את התינוקות לארס ולא את התינוק ללמדו ספר וללמדהו אומנות (שבת יב). משדכין על התינוקות ליארס בשבת (שם קנ.). קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה וכו' צריכה גט וכו' הוא ששידכו2 (קידוש' מד:). — ושדך בין איש לאשתו וכדו': ואין משדכין בין איש לאשתו (בשבת) (תוספת' שבת טז כב). — ובסהמ"א: וכן הנותן לבעלי מנאפים הרי כאילו סייע ושידך ביניהם (ספר חסידים תתתתשכו). — °ושדך את פלונית לפלוני, ושדך אותה לעצמו, vermittelm, (zur Ehe) antragen; proposer, faire un mariage; to propose (marriage), mediate: איעסק לבריה, שידך לו אשה (רש"י, כתוב' ח.). האחד ששדך אשה ולקח המשדך סבלונות ושם בחיקה (רשב"א תקנח). הלכה למעשה התיר אדוני אבי לאחד ששדך נערה אחת והכין צרכי חופה (שו"ת הרא"ש כז ה). ראובן שדך לו את לאה וקבלו קנין סודר שינשאו זה לזה (שו"ת תרומת הדשן, רז). והוא מנהג צנועים וקדושים שנהגו תושבי הארץ ההיא שהמשדך לא יהא רשאי לבא בבית אחד עם משודכתו ולא אפילו להתראות פנים עד שיגיע תור הזיווג והנישואין (שו"ת תמת ישרים שא, קי). התחיל שם שדכן אחר לשדך השידוך (פנקס ועד ארבע ארצות, היילפרין, 68). — °ושדך באשה: מי ששידך באשה ונתרצה וקדם ושלח סבלונות בעדים חוששין שמא קידושין הן (רש"י, קידוש' נ:). ואמר רבינו תם דמקודשת, ולא מיבעיא אם שידך באחת מהן בשם ואחר כך קידשה סתם וכו' אלא אפילו לא שידך בשם (תוס' שם נב., ד"ה והילכתא). — °ושדך איש את בתו לפלוני וכדו': ששדכו אנשים בינינו והיה מן השמים ונתקיים המעשה ושדכתי אני פלוני את בתי פלונית לפלוני בן פלוני (ס' השטרות לר"י ברצלוני, 128). אין לי כי אם בת אחת ושדכתיה ולאחד מבני עמי נתתיה (ר"י זבארה, שעשועים ה, דודזון, 45). ראובן היו לו שתי בנות וכו' והשיא הגדולה בחייו לשמעון והקטנה שידכה בחייו ללוי (פרחייא, שו"ת תורת חסד עז). — °שדך אח את אחותו לפלוני: ועמד שמעון המשדך הנ"ל ושלח כתב ללאה משודכתו יען אחיך שידך אותך עמי תשים לדרך פעמיך במזל (שם כב).

— קל, °שָׁדַךְ, — הרגיע, השקיט, בינו' פָעוּ' שָׁדוּךְ, ואמר הפיטן: גלף ופתח בלוח לב, אזי נשקטת בטח בשלוה שדוכה על רדידיך במקור נדפס 'דרדיך' (מאיר בן אלעזר, ציון צפירת, קינ').

— פֻע', °שֻׁדַּךְ, בינו', מְשֻׁדָּךְ, נק' מְשֻׁדֶּכֶת, — ששדכו אותו (אותה): ומעשה באחת משודכת שמת אחיה לאחר הזמנת קרואים סמוך לחופה (תוס' יבמ' מג:, ד"ה שאני). אין לי כי אם בת אחת ושדכתיה וכו' ואתמול הבאתי הנער המשודך ואביו לביתי (ר"י זבארה, שעשועים ה, דודזון, 45). שדך משודכת (סמ"ג מ"ע מח). שכל נתינת טבעת ממשודך למשודכת אינה אלא קידושין (רשב"א קפט). מי ששלח סבלונות למשודכת שלו כמנהג העיר כדי לפרסם המשודכין (תשב"ץ מב). ותנו לבננו יעקב ולמשודכתו שתלקח לו לאשה (ספר בר ששת תפא). ראובן ושמעון אחים שמת אביהם והניח ב' בנות, האחת משודכת בחיי אביה שהבטיח למשודך בזמן הנשואין ט' מאות סקודי לנדונייתה (פסקי ריקאנטי האחרונים לז). מעשה היה פה ק"ק קראקא באחד שמו אברם היה משודך עם בתולה אחת (שו"ת רמ"א ל). ושמעון שלח תכשיטין של זהב שתתקשט בהם משודכתו (פרחייא, שו"ת תורת חסד סח). ואם יתרפא שלמה קאסטילו משודכך מה תעשי (מורפורגו, שמש צדקה ב ו). וכמה צוחות צוחו רבנן קמאי ובתראי וכו' על המנהג הרע שנהגו קצת כי המשודך סובר שבעשיית שטר שידוכין הותרה לו משודכתו בנשוק וחבוק (צפרן שמיר ו, פז). אם תפיק המשודכת רצון (רמא"ג, קרית ספר נג, 82).

— הִתפ', °הִשְׁתַּדֵּךְ, — שדך את עצמו: ואם היתה כונתו על ענין בתו של כמ"ר זכריה וכו' שנשתדכה להר' מצליח (תשובות מהרי"ק ק:). נשתדכתי (שו"ת מהרשד"ם אה"ע לח). באם שאיזה איש ישדך את בתו לאיזה איש וכו' לא תשתדך כ"א ברצונה (פנקס ועד ארבע ארצות, היילפרין, 58).

— הִפע', *הִשְׁדִּיךְ, — הרגיע, beruhigen; calmer; to calm (down): כל רוחו יוציא כסיל, זה אחשורוש, וחכם באחור ישבחנה, זה הקדוש ברוך הוא, שהוא משדיך אחשורוש, המד"א משביח שאין ימים שאון גליהם והמון לאומים (מד"ר אסתר ב, בהתחלה). — ואמר הפיטן: ראה שיח נדכו, כגדי רובץ להשדיכו (ר"א קליר, יפתח ארץ, תפלת גשם).