שְׁהוּת

*, שָׁהוּת1, ש"נ,— תכונת הדבר השוהה, זמן הנתן לאדם לשהות, פנאי, Wartezeit; disponibilité; biding time: בהמה מסוכנת לא ישחוט אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי (ביצ' ג ג). ההולך לשחוט את פסחו וכו' ונזכר שיש לו חמץ בבית, אם יש לו שהות כדי שילך ויחזור חוזר (תוספת' פסח' ב יב). בנוהג שבעולם אדם מותח אהל, על ידי שהות רפה (רבי יוחנן, ירוש' ברכ' א א). בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות הוא מעלה חלודה (ר' שמעון בן לקיש, שם שם). נותנין לו שהות לפצע בה פעם ראשונה שניה ושלישית, רבי יונה בשם רבי זעירא שאם ליקט את השנייה בתוך כדי שהות השנייה נטבלו שתיהן (שם מעשר' ג ח). רבי חגי בעי קומי רבי לא מסתברא נותנין לו שהות כדי טריפה (שם יבמ' טז ג). שני קדרים שהיו מהלכין כו' ר' יוחנן בעא מהו שיתן לראשון שהות כדי עמידה (שם, ב"ק ג ה). (בור של שני שותפין) עבר עליו הראשון ולא כיסהו, השני ולא כיסהו השני חייב, ר' בא רב ביזנא ר' יסא בשם ר' יוחנן נותנין לו שהות לכרות ארזים מן הלבנון (שם שם ה ט). לא שנו אלא שיש שהות ביום ללבשן, אבל אין שהות ביום ללבשן עושה להן כמין כיס טפח ומניחן (ר' יעקב בר אחא בשם ר' זירא, ברכ' כג.). התקינו שלא יהו מקבלין עדות החדש אלא כדי שיהא שהות ביום להקריב תמידין ומוספין ונסכיהן (ר"ה ל:). שלח לו (אדון אחד לנקדימון בן גוריון) שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך, שלח לו עדיין יש לי שהות ביום (ת"ר, תענ' יט:).2 — ובסהמ"א: ביום השלישי, למה איחר מלהראותו מיד, כדי שלא יאמרו הממו וערבבו פתאום וטרף דעתו ואלו היה לו שהות להמלך אל לבו לא היה עושה (רש"י, בראש' כב ד). איני ממהר לפרוע לפי שיש לי שהות בדבר, אני חי לעולם ובדורות אחרונים אני נפרע מהם (הוא, דבר' לב מ, במשנה פרוש). וכן בקריאת שמע לזרז את האדם שלא יאמר יש לי עוד שהות ובתוך כך יעלה עמוד השחר (הוא,ברכ' ב.). דבייתוס היה יכול לסרוק חלותיו בלי שהות לפי שהיה לו דפוס (הוא, מו"ק יד.). יש שהות הפסק בינתיים (הוא, ע"ז מה:). במה דברים אמורים, בשיש שהות ביום צריך להפסיק מיד ולהתפלל (מנוה"מ לר"י אלנקאוה ב, ענעלאו, 171). וחייב אדם להקדים בעשיית כל המצות, כל מצוה ומצוה בשעה שתחול, אע"פ שיש לו שהות ביום לקיימנה (שם שם, 174). — °ובמשמ' זמן, משך הזמן בכלל: ותחלת החדוש אינו שהות שתי עתות (אהרן אליהו הקראי, עץ חיים ד, טו). כל דבר מצוי בלב חכם בלא שהות ובלא זמן נקרא חכמה (ר"י אבן לטיף רב פעלים לט).



1 [כך הנקוד במשנ' מנק' ליוורנו, וכן מנקד לוי במלונו ואחרים, אך במסרת הלומדים: שְׁהוּת.]

2 [ובתוך מימרה ארמית: אילימא סמוך למנחה גדולה אמאי לא, האיכא שהות ביום טובא (שבת ט:).]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים