שָׁהַם
° 1, — קל לא נמצא במקורות
— פֻע', °שֹׁהַם, בינו' מְשֹׁהָם, — מקֻשט כמו באבני שֹׁהַם, ואמר המשורר: תעדה עדי זהב ומיני בדלחים ובכל יקר אבן ספיר מעלפה, כסהר במולדו כתרה עלי ראשה, שהיא משהמת כלה מְיֻשָּׁפָה (רשב"ג, מי זאת, ביאליק-רבניצקיא, 61). ומדבריו משהמים בעת ינוב ועת יפצה (הוא, תברך, שם, 113).
1 [פעל שגזר רשב"ג מן שֹׁהַם.]