ב. שׁוּחַ

*, ש"ז, — רק בצרוף בת שוח, שם למין ממיני התאנים1: הקלי שבדמאי השיתין והרימין והעוזרדין ובנות שוח ובנות שקמה (דמאי א א). בנות שוח שביעית שלהן שניה שהן עושות לשלש שנים, ר' יהודה אומר הפרסאות שביעית שלהן מוצאי שביעית שהן עושות לשתי שנים, אמרו לו לא אמרו אלא בנות שוח (שביע' ה א). אלו דברים אסורים למכור לעכו"ם אצטרובלין ובנות שוח ופטוטרותיהן (ע"ז א ה). הנודר מן הכלכלה והיו בה בנות שוח שבע אמ' אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה לא הייתי נודר אלא בשאר כלכלה, הותר בבנות שבע ואסור בכלכלה (תוספת' נדר' ה א); וכעין זה נדר' כז..



1 [עי' בנאמר לעיל בהערה על בת שבע.]

חיפוש במילון: