°, ש"ז, — א) תכונת הדברים השוים זה לזה, שויון1, דמיון מלא, Geleichheit; égalité; equality: והבנת השווי בשם עם ההתחלפות בענין (ר"י א"ת, מו"נ א לה). יוציא תחלה המרה הירוקה, מפני שהיא יותר קלה שבליחות וכו' ויותר ממהרת בתנועתה, לשוויה לטבע האש, אחר כן יוצא הליחה הלבנה בעבור שהיא נגרת ונתכת, לשוויה לטבע המים, אחר כן יוציא המרה השחורה לעביה וכבדותה, לשוויה לטבע הארץ (אברהם בן חסדאי, ס' היסודות לר"י הישראלי, יט). וזו (התשברת העיונית) חוקרת הקוים והשטחים והמגושמים על דרך כלל וצורותיהם ושעוריהם ושווים ומותרם וכו' (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה ו ב, 42). ניסן ותשרי שתי נקודות השווי, תמוז וטבת שתי נקודות ההפוכין (ר"א הקראי, גן עדן, ענין הבדל שנה משנה, יד.). — ואמר הפיטן: שיווי שפה אחת וישיבתם ישיבה [אחת] (ינאי, אחדים בשיח, קרוב' בראש', זולאי, יד). כי אם בתום ובשווי2 וברצון (הוא, קרוב' שמות, שם, קו). הוד כבוד הדרך, המולת שיוי הוגים (הוא, אשנן, קרוב' לימים נוראים, שם, שלא). — °ועל השווי, ביחד: לא ימנעו אותם הסבות והעלות אם שיהיו על השווי נמצאות יחד, ואם בבוא זו אחר זו (מאמר אלגזאלי בתשובת שאלות, מַלטר, לט). — ב) במשמ' מעמד הדבר המשֻׁוֶּה, המתֹאם והמיֻשר בעמדתו ובמדותיו, השקול והמבֻנֶּה במדותיו3, Gleichmaß; (belle) proportion; (right) proportion: שהשם שם אלו הי"ב אותיות כמדת י"ב פאות וכו' והם מביטים אל ראש טלה וראש מאזנים מאופק השווי ואופק כלל מדינות הארץ (אבוסהל דונש בן תמים, פרוש יצירה, סו.). כמזג השוה אשר הוא תכלית שווי המין ההוא, כי כל מזג יוצא מן השווי ההוא יהי בו חסרון או תוספת, כן הענין בזאת התורה כמו שנתבאר משוויה וכו', וכשנדבר בזה המאמר בתת עלת טעמי המצות יתבאר לך משוויה וחכמתה מה שצריך שיתבאר (ר"ש א"ת, מו"נ ב לט). או מי שלא ידע טבעי הענינים כולם, כמי שלא ידע שהבריאות בכלל הוא שווי אחד (שם ג י). שלמות תבנית הגוף ותכונתו וצורתו ר"ל שיהיה מזג האיש ההוא בתכלית השווי ואבריו נערכים וכו' (שם שם נד). כמו שהגוף כשיצא משוויו נראה על איזה צד נטה ויצא ונעמוד כנגדו בהפכו עד שישוב אל השיווי, וכשישתווה נסלק ידינו מן ההפוך ונשוב לעשות מה שיעמידהו על שיוויו (שמונה פרקים לרמב"ם ד). ואמנם כונה (התורה) להיות האדם טבעי, הולך בדרך האמצעי, יאכל מה שיש לו לאכול בשויי וישתה מה שיש לו לשתות בשווי וכו' (שם שם). ומזג הרכבותיו בתכלית השווי (ר' משה נגרי, מאמר במערכת). בקו השווי (שם). שהיסודות הפכים, ואמנם ישאו בשווי והיושר אשר בין כחותיהם (אבן רשד, הבאור האמצעי לשמע הטבעי ג ג ד ב, כת"י, על־פי קלצקין-צובל, אוצר המונחים הפילוסופיים ד, 81). וכאשר יבחנו המינים יהי' היתר קרוב מהם אל השווי האמתי הוא האדם (קאנון א א ג א). כי קצת המזגים יהיה בהם מהרוע והמרחק מהשווי בענין לא יהיה אפשר שיקבל אלא צורת המחצבים לבד, וקצתם שהוא יותר קרוב אל השווי ויהיה אפשר שיקבל נפש הצמחים, וקצתם יהיה ג"כ אל השווי יותר קרוב ואפשר שיקבל נפש הבעלי חיים, וקצתם והוא היותר קרוב מן המזגים אל השווי וכו' אפשר שיקבל נפש האדם (אמו"ר לראב"ד א ז). משל העולם אצל כתות האנשים כפרדס נאה ונהג בעליו שישקהו בכל יום פעם אחת ותהיה ההשקאה ההיא ממוצעת כי השווי יועיל לצמחים והמותר יזיק (ר"י בדרשי, פרדס א, אוצה"ס ג). וכאשר הרבו לפשוע (היהודים) אז יותר ראוי לכבדם ולא לבקש עליהם עלילות ברשע יוצאות מהשווי וטבע השכל (אבן וירגא, שבט יהודה, שמד יג). — °וכמו שָׁוִים, שֳׁוִי במשמ' ערך שוה, תמורה שוה, Gegenwert; equivalent; e-: ועפרון לא עזב דמי השדה לדעת אברהם שאולי לא יתן לו שיוויו (תולדות יצחק להרי"ץ קאנו, חיי שרה, נא.). — °שווי זכויות, היות זכיות כל אדם במדינה שוות, גם בצרופים כגון מתן שווי זכיות וכדו', נוהג בספרות ובדבור. — °שווי משקל, Gleichgewicht; equilibre; equilibrium, נוהג בספרות ובדבור.