שִׁחוּר

*1, — מין ממיני הדיו השחֹרים: כתבו באבר בשחור ובשיחור כשר (ר' חייא, שבת קד:). אין כותבין וכו' לא בשחורו לא בשיחור (סופר' א ה). אדם שנותנין לפניו מרגלית ושיחור מניח המרגלית ונוטל השיחור? (מד"ר שמות מב). — ובסהמ"א: חיי יותר קצרים מהקסת וגופי יותר כחוש מהשרטוט ולבי יותר אפל ממי שיחור (בן המלך והנזיר ה).



1 [רגילים לבטא שִׁחוֹר ע"פ שם הנהרות שבמקרא, אבל לפי דרכיה של לשון חז"ל הכונה כנראה למשקל שִׁחוּר, וצ"ע.]

חיפוש במילון: