1 [הוראה זו היא היוצאת מלשון הכתובים, ומתאימה היא לשמוש המלה שַׁחְ'צ شخص, איש, אישיות, שַׁחֻ'צַ شخص, היה גדול, בעל גוף, שַׁחִ'יצ شخيص, גדול, בעל גוף ועוד בערב'. השבעים תרגמו בפרק כח בני גאותנים (ἀλαξόνων, ועי' על תרג' זה ב. שַׁחַץ, הערה) ובפרק מא τῶν ἐν τοῖς ὕδασιν, מאלה אשר במים; וולג': filii institorum, בני רוכלים (כח) או fil os superbiae, בני גאוה; הסורי: חיותא (כח), רחשא (מא); גם התרג' הארמי: בני אריון (כח, כפרוש חז"ל המובא מתו"מ), בני כירי דגים (מא), ורב המפרשים העברים, בוחרים בפרוש שונה בשני המקומות, כגון רש"י, האומר בפרק כח: שחץ ושחל, משבעה שמות האריה הם, ע"כ, ובפרק מא: על כל בני שחץ, בני גסות הרוח שבראתי בעולמי, ע"כ. וראב"ע כותב בפרק מא: בני שחץ, מלה מפורדת והפי' כל נולד במים, ע"כ. אך כדי לצאת ידי שני הכתובים דרושה הוראה כללית יותר, כמבֹאר לעיל.
אפשר שיש לבאר מכאן גם את שם המקום שחצימה יהוש' יט כב.]

2 [יש נוסחאות אחרות, בשנוי המספר, ועי' בהערותיו של גרינהוט, ילקוט מכירי עמ' יג, ובמנורת המאור לר"י אלנקאוה ד, ענעלאו, עמ' 604.]