שַׁחֶפֶת

ש"נ, — מחלה שעקר סימנה כליון בשר החולה1 Schwindsucht; consomption; consumption: והפקדתי עליכם בהלה את הַשַּׁחֶפֶת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש (ויקר' כו יו). יככה יי' בַּשַּׁחֶפֶת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון (דבר' כח – כב). —  ובסהמ"א: וקשה כמו השחפת הרביעית וכל מיני שגעון (ר"ש דונולו, חכמוני ליצירה, ורשה, סד:). — ואמר המשורר: ובשחר חיי אכול אש שחפת על הריסותך נוספות אשיתה (יל"ג, הוי אח, א).



1 [הקדמונים, אשר בפיהם נולד שם זה, לא ידעו על סיבות המחלה הזאת ולא הגדירוה אלא על פי תכונה אחת הנראית לעין, והיא כנראה כליון מהיר של בשר החולה; ובהבנה זו אפשר שקרובה משמ' המלה אל שׂחף, סחף, בלשון הסתחפות הגוף, ועי' שׂחף, הערה. ואמנם חז"ל הבינו את המלה כנראה כמורה על מחלה באבר ההולדה. ובסהמ"א נקבע השם למחלת ה-tuberculosis, הגורמת לכליון הגוף בחלקים שונים המותקפים ע"י מחלה זו.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים