שָׁלָב

1, במקרא רק מ"ר שְׁלַבִּים, — בד נעוץ לתוך מוטות סלם וכדו', Sprosse, Querholz; échelon, ranche; rung, rundle: וזה מעשה המכונה מסגרת לחם ומסגרת בין הַשְּׁלַבִּים2 (מ"א ז כח). — ובתו"מ: היה מביא עצים ועושה אותן כמין שלבין ועושה אותן כמין סולם (ירוש' תענ' ד ז). — ובסהמ"א: בסינין יש או' עצי הסנה אבל אינו אלא כמין שלב שמשלב את הקרשים (פרוש הגאונים, כלים י ו, אפשטין, 19). — ואמר המשורר: לשורר ידבקו כל מאוייו בביתו דבק שלבים (ר"י הלוי, אהבי נער, זמורה ב, 116). — °ובהשאלה, במשמ' דרגה בהשתלשלותם של הדברים, נוהג בספרות ובדבור.



1 [באותה משמ' כבעבר' בא שליבא בארמ' שבתו"מ, ועי' שָׁלַב. אך אפשר שהמלה, ולפי זה כל השרש, שאולים מאשור' שֻלבוּ, קשר, חבר, בעקר שפעל מן לַבוּ, כדעת האופט, או שיש כאן מבטא מטֻשטש (ארמי) קדום במקום צרוף כגון שלהב, והשו את דברי העורך בפרושו לאיוב יח ח: כי שלח ברשת ברגליו, וצ"ע. ואמנם אפשר שאין גם אֶשְׁנָב, עי' ש. יבין, אשנב ושבכה, לשוננו ט"ז, 136 והערת העורך שם, וגם באנציקלופדיה המקראית, ערך אשנב.]

2 [ש רפה, לא דגושה, כדברי דונש: ואילו האותיות שהן רפיין אפעלפי שהן נודעות, הלוים, השלבים (תשו' על רסע"ג, עמ' 34).]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים