קל לא נמצא במקרא.

— פֻע', מְשֻׁלָּבֹת, — שֻׁלַּב, היה מְחֻבָּר ונעוץ זה לתוך זה, ineinandergefügt sein; être lié, emboîté; to be fitted into each other: שתי ידות לקרש האחד מְשֻׁלָּבֹת אשה אל אחתה (שמות כו יז). — ובסהמ"א: משלטי הדמיה אין בו משום אסופי, בפי' ר"ח כתיב משלבי הדמיה, כלומר איברים משולבות, משלטי גדולות (ערוך ערך הדס). ב' עצים צדיהן האחד דבוק ומשולב זה בזה והצד השני שלהן ברזל בראשם (שם ערך פרגל). שלומים לרבבות לנדיב על נדיבות, זכרתיו ברוב חבות קשורות משולבות אחוזות וענובות ברשפי שלהבות (ס' הישר לר"ת סי' כו). השניה חצי הראשון והרביעית חצי השלישית ושאר האחרות משלבות זו בזו (משנת המדות א א). מהודק נעוץ משולב או מדֻבק וכו' ואמנם המשולב הוא אותו שיהי' לכל אחד בהעצמות פגימות ושנים (קאנון א א א א). יען כל הדברים במדרגות משולבות יתאצלו מהטוב הגמור וכו' (שער השמים לר' אברהם אירירה ז ו). — ואמר הפיטן: תר לבוא ברביעי מקדימים, ומפסיקים לשבת הבאה מסרת דד מסימים, והשלש משלבות זו אחר זו משלימים (מנחם בר' מכיר, אור זרוע, יוצר הפסקה א). — ואמר המשורר: פני אדם משלבים ללבו וצד קרש לראוי לו ישלב (ר"ש הנגיד, פני אדם, בן משלי תתקסג, אברמסון, 274). להלל אל צור גואל בלבבות משלבות (רמב"ע, מתי שכל, סדור רומניא). כי מצאו בית אהבה בנוי וידות ידידות בה משלבות (ר"י הלוי, תומי צביה, זמורה ב, 119). — ואמר המליץ: שכל פרק ופרק הוא מאמר נפרד בלתי משולב במה שלפניו (ר"ש פפנהים, יריעות שלמה א, יא:). 

—  קל, °שָׁלַב, כמו פִע', ובינ' פָעוּ' שָׁלוּב, — כמו פֻע', ואמר הפיטן: שלובות אחת לאחת (ינאי, קרוב', זולאי, קח). — ואמר המשורר: כרועה האליל צאן מרעיתו חולב ובלשונו לכל עובר ושב שולב (עזרא הבבלי, תוכח' מוסר ה, כג.). 

— נִפע', °נִשְׁלַב, — כמו פֻע': לפי שמלבנותיה וכרעיה דחוקין ואינן נשלבין אלא אם כן יתקע בהן (ערוך ערך קרמן). אש ומים איך דבקו בגוף רצוף שלהבת ועדים איכה ישקו בלי אהבה נשלבת (תקון מדה"נ לרשב"ג, יט.). — ואמר הפיטן: חרפתם שומעים עלובים ולא עולבים, זר לא נשלבים1 ועליך נצלבים (שלמה הבבלי, תערג אליך, סליח' יום ג). יובבת מול מרכבתך הנשלבת, הנשלבת ברוח וענן וצרבת (רשב"ג, אאמיר אאדיר, ביאליק-רבניצקי ב, 198). — ובמשמ' נסגר, ננעל, ואמר הפיטן: תמכתי יתדותי בשלש עשרה תבות ובשערי דמעות כי לא נשלבות2 (אמתי, יי יי, סליח' ה עשי"ת). פתחי תשובה לבל יהו נשלבים צעקתנו לפניך יהו מקורבים (יי' אלהי הצבאות, סליח' מנח' יוה"כ).

— פִע', °שִׁלֵּב, — קשר יחד, חזק זה בזה3, verbinden, verschränken; lier, croiser; to join, fold: אבל אינו אלא כמין שלב שמשלב את הקרשים ב' מיכן וב' מיכן (פירוש הגאונים, כלים י ו, אפשטין, 19). ומה ששאלתם באופן הסדרים איזה מהן שילב לחבירו (מעשה הגאונים נז, אפשטין, 48, תשו' ר' משולם). — ואמר הפיטן: בלב נכון חצות כנגמר תרומת דשן לשלב (רסע"ג, באדני יצדקו, עבודת יוה"כ, סדור רסע"ג, רפד). עד כמעט חקה אלב כתובת בשרד לשלב לאדם מערכי לב ומיי' משמחי לב4 (הוא, אלהים אצל, פתיחה לאזהרות שם, קפט). 

— הִפע', °הִשְׁלִיב, — כמו פִע': אומנם נהגו להשליב ויקהל ואלה פקודי ולא ויקחו לי תרומה ואתה תצוה (מעשה הגאונים נז, אפשטין, תשו' ר' משולם, 48). לפי שרצה להשליב אותן שני סדרין ויקחו לי תרומה ואתה תצוה על כן החזירוהו הקהל (שם שם). והנני הדיוט תופר כדרכי משליב בתפירה בלתי שוה (נפוצות יהודה, דרוש י, לב.). — ואמר הפיטן: האמן כפי שחקים והקציבם, התכנס בזרת ועם רגב השליבם (האמן, שחר' יוה"כ). מלך יושב על כסא דין, קטון וגדול מַשְׁלֵב, ורואה מי זב בכל לב ומי שב ככלב (מלך אחד, סליח' ער"ה). 

– הָפע', °הָשְׁלַב, — כמו פֻע': ועל ראשו כתר מושלב אדום העינים (קלונימוס, בעלי חיים ב ז).