*, ש"ז, — מקום בכלי שיד האדם תשלט בו, אחיזה, תפיסה, Griff; appui, manche;handhold: תן ארכן של לוחות לרחבו של ארון, נשתייר שם שלשה טפחים חצי טפח מיכן וחצי טפח מיכן לשילוט (ירוש' שקל' ו א, וכעין זה שם סוטה ח ג). — ובסהמ"א גם במשמ' חֻצפה ועזות פנים1, Frechheit; insolence, ואמר המשורר: ואיה כל תלנותם ורשעם ושלוטם (ר"ש הנגיד, כבר אבד, בן תהלים, הברמן א, 28).