שִׁלּוּהַּ

° 1, ש"ז, מ"ר שִׁלּוּהִים —  שימת קץ לחיי אדם, כליה, ואמר הפיטן:  חיים מספר ימחו גבל ומואב הגבוהים, לבול עץ סוגדים וקודים ומאליהים, בל יחן רשע המדכה ידון בשלוהים (חיים ארוכים, סליח' ער"ה).



1 [עי' שֶׁלַהּ, הערה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים