ש"ז, מ"ר סמ' שִׁלְטֵי, — נשק, מגן1, Waffe, Schild; arme, bouclier; weapon, shield: ויקח דוד את שִׁלְטֵי הזהב אשר היו אל עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם (ש"ב ח ז). ויתן הכהן לשרי המאיות את החנית ואת הַשְּׁלָטִים אשר למלך דוד אשר בבית יי' (מ"ב יא י, וכעין זה דהי"ב כג ט). הברו החצים מלאו הַשְּׁלָטִים (ירמ' נא יא). בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שִׁלְטֵיהֶם תלו על חומותיך המה כללו יפיך (יחזק' כז יא). כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שִׁלְטֵי הגברים (שה"ש ד ד). — ובסהמ"א: ולא ילבש (האיש) חלוק של צורות ולא טלית של שלטים (מדרש תנאים כב, הופמן, ה.). — ואמר הפיטן: ויקחו איש רמח בידו ויחזיקו מגנים ונשאו קשת ומלאו שלטיהם חצים שנונים (אמץ, יוצר אחרון פסח). שלמו שליטי ונושאי שלטי (רשב"ג, שזופי פליטי, ביאליק-רבניצקי ב, 221). אבי אמר יהי חלש בשלח מעניו מטה ושלטי פיו ישיבון חיש בידם חץ חנית מטה (רמב"ע, הענק י, ברודי, שצח). מצאוהו כמגדל עז ושלטו (ר"י הלוי, אשר פזר, זמורה ג, 312). הכי מאמריך בלבות הוריך שלטים נמרקים (ראב"ע, נדוד הסיר, כהנא א, 27). — °ובמשמ' טבלה תלויה לפני חנות, Aushängeschield; enseigne; sign-board.
1 [אין משמ' השם ברורה כל צרכה במקרא. בשבעים מתרגמים בש"ב χλίδωνας (תכשיטים), במ"ב τϱισσὺος (מגנים) ובירמ' φαϱέτϱας (אשפות לחצים), ובאחד מפרושים אלו בחרו גם יתר המתרגמים והפרשנים. ואכן נראה שאין שֶׁלֶט בעקר אלא לשון גבורה, כהוראת השרש שלט, ומכאן המשמ' של כלי גבורה של גבורי חיל, בין שאלה מגנים או כלים אחרים. ובסהמ"א גבר הפרוש במשמ' מגן, בודאי גם ע"פ דמיון המלה אל הלועזית Schild (בגרמנית עתיקה scild), shield.]