1, פ"ע, שָׁלְטוּ, יִשְׁלַט, יִשְׁלְטוּ, — משל בזולתו, עשה בו כרצונו,  herrschen; reigner; to rule:  ומי יודע החכם יהיה או שסכל וְיִשְׁלַט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש (קהל' ב יט). עת אשר שָׁלַט האדם באדם לרע לו (שם ח ט). ונהפוך הוא אשר יִשְׁלְטוּ היהודים המה בשנאיהם (אסת' ט א). גם נעריהם שָׁלְטוּ על העם (נחמ' ה יה). — ובתו"מ: וכן אתה מוצא שכל אומה ולשון ששלטה על ישראל שלטה מסוף העולם ועד סופו (מכי' בשלח א). מלך בשר ודם יש לו פטרון שולט באיפרכיא אחת ואינו שולט באיפרכיא אחרת וכו' אבל הב"ה שולט בים ושולט ביבשה (ירוש' ברכ' ט א). העמידו בנותיכם בזימה ואתם שולטין בהן (שם סנה' י ב). אדם ששלט על מלאכת המשכן אין אתה מבקש שיהא עשיר (מד"ר שמות נא). שכל אומה ששולטת בעולם היא שונאה לישראל ומשעבדת בהן (שם ויקר' יג). מה הגפן הזו נמוכה מכל האילנות ושולטת בכל אילנות (שם שם לו). אמרו לפניו רבש"ע והרי שיעבודם של מלכיות קשה הוא, אמר להם מפני שהעולם הזה לילה הוא ושולטים בו, ובא בקר ואתם רואים אותם שאינם אלא תולעת (פסיק' רב', אנכי אנכי, קנא:). — *ושָׁלַט בידיו, יכל להשתמש בהן: השולט בשתי ידיו רבי פוסל וחכמים מכשירין (בכורות ז ו). — *ושָׁלְטָה היד, יכלה להגיע ולעשות דבר: אבותי כנסו במקם שהיד שולטת בו ואני כנסתי במקום שאין היד שולטת בו (ירוש' פאה א א). כאן היד שולטת וכאן אין היד שולטת (ר' יוסי ב"ר בון, שם מעשר' א ו). מותר להפשיר במקום שהיד שולטת (ר' יהודה, שם שבת ג ב)).  ששולטת היד מצד אחד (שם ב"מ י א). — *ושלטה העין, ראתה, יכלה לראות ולהזיק: מה דגים שבים מים מכסין עליהן ואין עין הרע שולטת בהן, אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהן (ברכ' כ.). זה עדן שלא שלטה בו עין כל בריה (ר' שמואל בר נחמני, שם לד:). אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו (ר' ישמעאל, תענ' ח:). *ושלט האוּר בדבר, היה הדבר עלול להשרף או להחרך: ואבוב היה מנוקב כדי שיהא האור שולט בכולו (מנח' י ד). מה בין פת מה בין המים, כאן האור שולט וכאן אין האור שולט (ירוש' תרומ' ח ה). המקנח בדבר שהאור שולטת בו שיניו התחתונות נושרות (שבת פב.). — *והרוח: ולמה היו נותנים קנים ביניהם (בין ככרות הפנים) כדי שישלוט הרוח בהם ולא יתעפש הלחם (מד"ר במד' ד). — *והמחרשה בקרקע: אפילו ג' טפחים שהמחרישה שולטת בארץ נימוחו (שם בראש' לא). — *ושלט השטן, יצר הרע, מלאך המות, היה לו כח להזיק לאדם: על תנאי כך עמדו ישראל על הר סיני שלא ישלוט בהם מלאך המות (מכי' בחדש ט). ואל ישלוט שטן לא במעשי ידיו ולא במעשי ידינו (ברכ' מו.). שלשה לא שלט בהן יצר הרע, ששה לא שלט בהן מלאך המות, שבעה לא שלט בהן רמה ותולעה (ב"ב יז.). לא תאונה אליך רעה שלא ישלוט בהן יצר הרע (סנה' קג.). אין אנו יכולין (לחזר בתשובה) , יצר הרע שולט בנו (שם קה.). — *ופגעים שונים: באותה שעה שלטה בהם הצרעת (מד"ר במד' ט). מי שמעשיו באופל הדֶבר שולט בו וכו' ואינו שולט (הקטב) לא בצל ולא בחמה אלא בין הצל לחמה (שם שם יב). — *ושלט בעצמו, עשה מעשה אלמות לעצמו: שלטו  (בנות לוט) בעצמן והוציאו ערותן ונתעברו כמביאה שנייה (ר' תנחומא, מד"ר בראש' מה). אתם שלטתם בעצמיכם וקטעתם אצבעותיכם (פסיק' רב', ותאמר ציון, קמד:). — ובסהמ"א: עדיין עשו שולט על יעקב (רש"י, ע"ז יא:, ד"ה אדם חיגר). החכמות הרבות אשר היו באומתנו באמתת אלו הענינים אבדו באורך הזמן ובשלוט האומות הסכלות עלינו (ר"ש א"ת, מו"נ א עא). ובזמן הגלות ישלטו אותם (אגרת תימן לרמב"ם). כי בבוא למות עת וזמן אדע כי לא אמלט, ולו אהיה בכל העולם שולט (ר"י זבארה, שעשועים ח, 86). הצדיק קודם שלוט עליו הרשע דומה למעין קודם היותו נרפש (ר' זרחיה מברצלונה, פי' משלי כה כה, השחר ב, 303). ולא היה יודע מה הן עושין לפי שלא שלטה בו התאוה עדין (מדה"ג בראש' ב כא, מרגליות, פו). וכי אשה מתעברת מביאה ראשונה, אלא מלמד ששלטה בעצמה תחלה, לכך ותהר (שם שם לח יח, שם, תרמח). רב יש לך והרב שולט לעשות בתלמיד מה שהוא רוצה (שם דבר' ג כו, הסגלה). וצריך לכתוב אותן (את התפלין) בימין ואפילו הוא שולט בשתי ידיו, אבל אם הוא איטר יד ימינו כותב אותן בשמאל (מנוה"מ לר"י אלנקאוה ב, 73). — ואמר המשורר: פליאי צורה ולא תבנית אישים, לבלתי שלָט בם יסוד חמשה רגשים (רי"צ גיאת, יקרו להלל, שעה"ש 24). ועל כן לא ישלוט עליה (על הנפש) כליון ותתקיים כפי קיום יסודה (רשב"ג, כתר מלכות, מי יכיל).

— הִפע', הִשְׁלִיטוֹ, תַּשְׁלֶט-, יַשְׁלִיטֶנּוּ, — הִשְׁלִיט2 ראובן את שמעון על לוי או בלוי, נתן לו לשלט עליו: פעמי הכן באמרתך ואל תַּשְׁלֶט בי כל און (תהל' קיט קלג). — ובהשאלה, השליט אותו לעשות דבר, נתן לו יכֹלת לעשות דבר כרצונו: אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים וְהִשְׁלִיטוֹ לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו (קהל' ב יח). איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבדו וכו' ולא יַשְׁלִיטֶנּוּ האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו (שם ו ב). — ובתו"מ: כל טוב הוא עושה עמי חוץ מחבית זו שהיא מליאה נחשים ועקרבים שאינו משליטני עליה (ר' לוי, מד"ר בראש' יט). בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון השליטו על הכל (שם שם כה). בכל, שהשליטו ביצרו (שם שם נט). למלך שהיה לו בן והשליטו על כל נכסיו (שם שמות טו). על כל אומה שבעולם השלטתי אותך (את מלאך המות) חוץ מאומה זו (שם שם מא). למלך שהיה לו בן בית והשליטו על כל מה שהיה לו, הלך אותו בן בית והלוה לבני אדם וכו' ברחו הלווים אחר זמן, שמע המלך ורע לו אמר לו (לא) השליטיך על שלי אלא לאבדן (שם שם מג). מה שכר נתן לו הקב"ה על כך, השליטו על ארץ מצרים (שם במד' יד). מי שכבר השליטני על אדום הוא משליט אותי אף על זו (שם דבר' א). וסבר הקב"ה להשליטו (להאדם) בעולמו ולעשותו מלך על בריותיו (פסיק' רב', שור או כשב, קצב.). — ובתפלה: ואל תשלט3 בנו יצר הרע (ברכת המעביר שנה, שחרית). — ובסהמ"א: שהשליטו עליהן יצא הרע והלכו אחר מחשבותיו (מדה"ג בראש' ו ה, מרגליות, קמא). שנתתי לפל' ארבע אמות ואגבן הרשיתיו והשלטתיו אורכתיו מיניתיו על פל' בן פל' ליקח לי ממנו כך וכך זהובים (תשו' הגא' הרכבי קצט). ומה אתה משליט את בני שבטך עליה (רש"י, דבר' כט ג). ורהב רעך, כלומר פרע חובו ותשליטו בשלו (ר"י א"ת, שרשים לריב"ג, רהב). ותשלט בי יצר טוב ואל ישלוט בי יצר רע (רמב"ם, תפלה ז ד). כל משליט על שכלו תאותו לא יצליח בימי חיתו ולא ינוח אחרי מותו (ר"י חריזי, תחכ' מד, 339). (ורהב רעך) ור' יונה המדקדק ז"ל פי' השליטנו ממונו מגז' ירהבו הנער בזקן ותרגום שלטון (ר"י בן נחמיאש, משלי ו ג). שאין אורה של לבנה משלטת העין בכך (המאירי יומא ג, כח.). ולזה מקנים החירות לעוסקיהם ומשליטים אותם על הדברים הטבעיים (ר"מ בן גבאי, עבודת הקדש, סתרי תורה, לב). האדם המתלוצץ משליט ומגביר לדינין התקיפין (ר' נפתלי ב"ר יעקב אלחנן, עמ' המלך, שער קרית ארבע קלב, קטו:). ועל כל ביתך אני משליטו (חמדת הימים ב, פורים, עט:).

— נִפע', *נִשְׁלַט, — שלטו בו: עת היא לרע לו לשולט, ועת היא לרע לו לנשלט (מד"ר קהל', את כל זה ראיתי). — ובסהמ"א: עד שיהיה העבד מצווה לא מצוה ונהוג לא מנהיג ונשלט לא שולט (מאזני צדק, אלגזלי 64). — ואמר הפיטן: גזר עבודת העברים בעת ממך נמלטים גאולת חופש להמציאם ולהרגיעם במיתת אדון נשלטים (רי"צ בר ראובן, אדברה וירוח לי, אזהרות, יג:).

— הָפע', *הֻשְׁלַט, — שהשליטו אותו: אמרה כנסת ישראל הושלט בי יצר הרע (מד"ר שה"ש, הביאני). שחבבנו הקב"ה והשלטנו יותר מכל אומה ולשון (מד"ר שה"ש א, גרינהוט, ט:). — ואמר הפיטן: וביד אכזרים יושלטו וכמו עופות יושחטו (ינאי, אשר ריחמתה, זולאי, רמז).

— התפ', *הִשְׁתַּלֵּט, נִשְׁתַּלֵּט, — עשה עצמו שליט, זכה לשלט ולמשל: לא סוף דבר בנכסים שנשתלטה בהן בחיי בעלה, אלא אפילו בנכסין שנשתלטה בהן לאחר מיתת הבעל אין היורשין משביעין אותה (ר' יונה ור' יוסף, ירוש' כתוב' ט ה). נשתלט4 עליהן (של מעותיו) אסור משום ריבית (תוספת' ב"מ ד ב).