1, ש"ז, סמ' שֻׁלְחַן, כנ' שֻׁלְחָנִי, שֻלְחָנְךָ, שֻׁלְחָנֶךְ, שֻׁלְחָנוֹ, שֻׁלְחָנָהּ, שֻׁלְחָנָם, מ"ר שֻׁלְחָנוֹת. סמ' שֻׁלְחֲנוֹת, — לוח או מפה פרושים על הקרקע2, או נתונים על כרעים, שהאֹכל מושם עליו לפני האוכלים3, וגם עצם האֹכל המושם עליו, ;Tisch table: ויאמר אדני בזק שבעים מלכים בהנות ידיהם ורגליהם מקצצים היו מלקטים תחת שֻׁלְחָנִי (שופט' א ז). נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה וְשֻׁלְחָן וכסא ומנורה (מ"ב ד י). כי כל שֻׁלְחָנוֹת מלאו קיא צאה (ישע' כח ח). יהי שֻׁלְחָנָם לפניהם לפח (תהל' סט כג). בניך כשתלי זיתים סביב לְשֻׁלְחָנֶךָ (שם קכח ג). ונחת שֻׁלְחָנְךָ מלא דשן (איו' לו יו). —  ובצרופים שכיחים המשמשים לגבי שלחן לאכילה, כגון אכל על שלחן, בוא אל שלחן, ישב עליו, ערך שלחן, קום מעל השלחן, מעם השלחן, קרב אל שלחן וכדו': ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר וכו' על כן לא בא אל שֻׁלְחָן המלך (ש"א כ כח-כט). ויקם יהונתן מעם הַשֻּׁלְחָן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם (שם שם לד). ויאמר לו דוד (למפיבשת) אל תירא וכו' ואתה תאכל לחם על שֻׁלְחָנִי תמיד וכו' ויקרא המלך אל ציבא נער שאול ויאמר אליו וכו' ומפיבשת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שֻׁלְחָנִי וכו' ויאמר ציבא אל המלך ככל אשר יצוה המלך את עבדו כן יעשה עבדך ומפיבשת אכל על שֻׁלְחָנִי וכו' ומפיבשת ישב בירושלם כי על שֻׁלְחָן המלך תמיד הוא אכל (ש"ב ט ז-יג). ותשת את עבדך באכלי שֻׁלְחָנֶךָ (שם יט כט). ולבני ברזלי הגלעדי תעשה חסד והיו באכלי שֻׁלְחָנֶךָ (מ"א ב ז). וכלכלו הנצבים האלה את המלך שלמה ואת כל הקרב אל שֻׁלְחָן המלך שלמה (שם ה ז). ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה וכו' ומאכל שֻׁלְחָנוֹ (שם י ד-ה). וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים ויהי הם ישבים אל הַשֻּׁלְחָן וכו' (שם יג יט-כ). ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שֻׁלְחַן איזבל (שם יח יט). ערך הַשֻּׁלְחָן צפה הצפית אכול שתה (ישע' כא ה). וישבת על מטה כבודה וְשֻׁלְחָן ערוך לפניה (יחזק' כג מא). תערך לפני שֻׁלְחָן נגד צררי (תהל' כג ה). וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שֻׁלְחָן במדבר (שם עח יט). טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שֻׁלְחָנָהּ (משלי ט ב). והיהודים והסגנים מאה וחמשים איש וכו' על שֻׁלְחָנִי (נחמ' ה יז). — ושלחן המערכת, שלחן הפנים שבמשכן ובמקדש: ועשית שֻׁלְחָן עצי שטים וכו' ועשית את הבדים עצי שטים וכו' ונשא בם את הַשֻּׁלְחָן וכו' ונתת על הַשֻּׁלְחָן לחם פנים לפני תמיד (שמות כה כג-ל). ושמת את הַשֻּׁלְחָן מחוץ לפרכת ואת המנרה נכח הַשֻּׁלְחָן על צלע המשכן תימנה וְהַשֻּׁלְחָן תתן על צלע צפון (שם כו לה). ומשחת בו את אהל מועד וכו' ואת הַשֻּׁלְחָן ואת כל כליו (שם ל כו-כז). ועשו את כל אשר צויתך את אהל מועד וכו' ואת הַשֻּׁלְחָן ואת כליו (שם לא ו-ח). ויעשו את כל אשר צוה יי' את המשכן וכו' את הַשֻּׁלְחָן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים (שם לה י-יג). ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות וכו' ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על הַשֻּׁלְחָן הטהר לפני יי' (ויקר' כד ה-ו). ומשמרת הארן וְהַשֻּׁלְחָן והמנרה (במד' ג לא). ועל שֻׁלְחָן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת וכו' ולחם התמיד עליו יהיה (שם ד ז). ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית יי' את מזבח הזהב ואת הַשֻּׁלְחָן אשר עליו לחם הפנים זהב (מ"א ז מח, ומעין זה דהי"ב ד יט). ואת הזהב משקל לְשֻׁלְחֲנוֹת המערכת לְשֻׁלְחָן וְשֻׁלְחָן וכסף לְשֻׁלְחֲנוֹת הכסף (דהי"א כח יו). — ושלחנות שבמקדש גם לקרבן: ובאלם השער שנים שֻׁלְחָנוֹת מפו ושנים שֻׁלְחָנוֹת מפה לשחוט אליהם העלה והחטאת והאשם ואל הכתף מחוצה לעולה לפתח השער הצפונה שנים שֻׁלְחָנוֹת ואל הכתף האחרת אשר לאלם השער שנים שֻׁלְחָנוֹת  ארבעה שֻׁלְחָנוֹת מפה וארבעה שֻׁלְחָנוֹת מפה לכתף השער שמונה שֻׁלְחָנוֹת אליהם ישחטו וארבעה שֻׁלְחָנוֹת לעולה וכו' ואל הַשֻּׁלְחָנוֹת בשר הקרבן (יחזק' מ לט-מג). ויעש שֻׁלְחָנוֹת עשרה וינח בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאול (דהי"ב ד ח). — ושלחן ככנוי למזבח האלהים: המזבח עץ וכו' וידבר אלי זה הַשֻּׁלְחָן אשר לפני יי' (יחזק' מא כב). המה יבאו אל מקדשי והמה יקרבו אל שֻׁלְחָנִי לשרתני (שם מד יו). מגישים על מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שֻׁלְחַן יי' נבזה הוא (מלאכי א ז). ואתם מחללים אתו באמרכם שֻׁלְחַן אדני מגאל הוא (שם שם יב). — ובעבודת אלילים, ערך לגד שלחן: ואתם עזבי יי' השכחים את הר קדשי הערכים לגד שֻׁלְחָן והממלאים למני ממסך (ישע' סה יא). — ואמר בן סירא: יש אוהב חבר שלחן ולא ימצא ביום רעה (ב"ס גני' ו ז). בני, אם על שלחן איש גדול ישבתה אל תפתח עליו גרנך (שם שם לד יב). בעת שלחן אל תרבה דברים (שם שם לה יא). — ובתו"מ: בית שמאי אומרים מקנח ידיו במפה ומניחה על השולחן ובית הלל אומרים על הכסת ברכ' ח ג). בית שמאי אומרים מגביהין מן השולחן עצמות וקליפין ובית הלל אומרים נוטל את הטבלא כולה ומנערה, מעבירין מעל השולחן פירורין פחות מכזית שבת כא ג). ומפיס עם בניו ועם בני ביתו על השולחן (שם כג ב). האחין שהיו אוכלין על שולחן אביהם וישנים בבתיהם צריכין ערוב לכל אחד ואחד (ערוב' ו ז). שלשה עשר שולחנות היו במקדש, שמונה של שיש בבית המטבחים שעליהן מדיחין את הקרבים ושנים במערב הכבש, אחד של שיש ואחד של כסף, על של שיש היו נותנים את האברים, על של כסף כלי שרת ושנים באולם מבפנים על פתח הבית, אחד של שיש ואחד של זהב, על של שיש נותנין לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו (שקל' ו ד). לא יאמר לה הרי כתובתך מונחת על השולחן (כתוב' ח ח). ומסב עמו על המטה ואוכל עמו על השולחן אבל לא מן התמחוי (נדר' ד ד). הרי את מקודשת לי וכו' על מנת שאראך מאתים זוז הרי זו מקודשת ויראה לה ואם הראה על השולחן אינה מקודשת (קידוש' ג ב). העוף עולה עם גבינה על השולחן (עד' ה ב). היה אוכל עמו על השולחן והניח לגינה על השולחן ולגינה על הדולבקי והניחו ויצא, מה שעל השולחן אסור ומה שעל הדולבקי מותר (ע"ז ה ה). שלשה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים שנאמר כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום, אבל שלשה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו משולחנו של מקום ב"ה שנאמר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני יי' (ר' שמעון, אב' ג ב). ואל תתאוה לשולחנם של מלכים ששולחנך גדול משולחנם (שם ו ה). ושני כהנים עומדים על שולחן החלבים תמיד ז ג). כל הבשר אסור לבשל בחלב וכו' ואסור להעלותו עם הגבינה על השולחן וכו' באיזה שולחן אמרו, בשולחן שאוכל עליו, אבל בשולחן שסודר עליו את התבשיל נותן זה בצד זה ואינו חושש (חול' ח א). כל עץ שנחלק לשנים טהור חוץ משולחן הכפול ותמחוי המזנון (כלים טז א). השולחן והדלפקי שנפחתו, או שחפן בשש ושיר בהם מקום הנחת הכוסות, טמאים (שם כב א). השולחן שנטלה אחת מרגליו טהור, נטלה שניה טהור, נטלה השלישית טמא שם שם ב). השולחן והדלפקי יש להם אחורים ותוך (ר' יהודה, שם כה א). על השולחן ועל הטבלה ועל הדרגש (מקו' ט ה). אינו דין שיהא שולחן שלך מלא ושולחן של רבך ריקם (מכי' משפטים, מסכ' דכספא כ, איש-שלום, קא:). בני, אע"פ שלא נתתי לך מתנה, על שלחני אתה אוכל ועל שלחני אתה שותה (ספרי במד' קיט). ויאמר ה' אליו זאת הארץ, ר"ע אומר מגיד הכתוב שהראהו המקום למשה את כל חדרי ארץ ישראל כשלחן ערוך (שם שם קלו). בשולחן של שיש ושל פרקים שאינו מקבל טומאה (ירוש' ברכ' ח ג). רבי חנינא בן דוסא הוה יתיב אכיל בלילי שבת, פחת פתורא קומוי וכו' והזכיר תיניין ועלה השולחן מאיליו (שם דמאי א ג). המתגייר לשם אהבה וכו' וכן גירי שולחן מלכים וכו' אין מקבלין אותן (שם קדוש' ד א). לא כל אדם זוכה לשני שלחנות (רבי יוחנן, ברכ' ה:). שלשה דברים מאריכין ימיו ושנותיו של אדם, המאריך בתפלתו והמאריך על שלחנו וכו' (שם נד:). כל זמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על ישראל ועכשיו שלחנו של אדם מכפר עליו (שם נה.). איזהו עשיר וכו' כל שיש לו בית הכסא סמוך לשלחנו4 (ר' יוסי, שבת כה:). אנטונינוס ורבי שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין (שם נז:). וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך (ר' יוסי בר יהודה, שבת קיט:). לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית (ר' אלעזר, שם שם). שלשה חייהן אינם חיים ואלו הן המצפה לשלחן חבירו וכו' (ביצה לב:). וכן מי שנתגייר לשום שולחן מלכים וכו' אינן גרים (יבמ' כד:). בחוסר כל, א"ר אמי אמר רב בלא נר ובלא שולחן (נדר' מא.). הרי שלחן והרי בשר והרי סכין ואין לנו לאכול (ר' יוחנן, קידוש' מו.). כי אמר רבי יוסי הגלילי מחיים אבל לאחר שחיטה אפילו ר"י מודה דכי קא זכו משלחן גבוה קא זכו  (ב"ק יב:). כאן כשסמוכים על שלחנו, כאן כשאין סמוכין על שלחנו (שם פז:). גדול וסמוך על שלחן אביו זהו קטן, קטן ואינו סמוך על שלחן אביו זהו גדול (ר' חייא בר אבא בשם ר' יוחנן, ב"מ יב:). שלחן של תלמיד חכם כיצד, שני שלישי גדיל ושליש גלאי ועליו קערות וירק וטבעת מבחוץ (ב"ב נז:). כל שאינו משייר פת על שלחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם (ר' אלעזר, סנה' צב.). כל המשייר פתיתים על שלחנו כאילו עובד עכו"ם שנאמר העורכים לגד שלחן וכו' (הוא, שם שם). והלא עולה על שלחן של מלכים (רב שימי מנהרדעא, ע"ז סח:). שלחן בצפון ומנורה בדרום (מנח' פו:). ולא היה שולחנו חסר מכל מטעמים שבעולם (מד"ר במד' כא). בשעה שהיה אחד מהן נושא אשה גדולה ממנו היה עושה שולחנה יותר מן היציאות, ירודה ממנו היה עושה הוצאות יותר מן השלחנות5 (שם איכה ד ב, בני ציון היקרים). — *ובהשאלה, שלחן כלשון יפה לגבי תשמיש: חיגרין מפני מה הווין, מפני שהופכים את שולחנם (ר' יוחנן בן דהבאי, נדר' כ.). ההיא דאתאי לקמיה דרבי אמרה לו רבי ערכתי לו שלחן והפכו (שם כ:). — ובסהמ"א: ואמרו שלשה דברים ילאו את האדם והם נר שחשך אורו ושליח מתמהמה ושלחן מיחל למי שיבוא (ר"י זבארה, ס שעשועים ז, דודזון, 76). ובמשמ' שלחן בית דין, שלחן ראשי הקהל וכדו': ומכ"ש שהם לא יציעו דברים כאלה לפני שלחן ארצות (פנקס ועד ארבע ארצות, היילפרין, 71). מאחר שאין לאנשי מדינות ליטא יצ"ו שום ראש מדינה בוועד ר"מ היושבי' בשלחן גבוה וכו' (שם 73). ותשלחו כתב מכם ובכם לפני השלחן הטהור מושב זקני' גאוני ארץ (שם, 82). שמכמה שנים נתעוררו נגד כבוד ארצות יצ"ו לדבר משפט עמהם להיות להם מנהיג בשלחן הטהור דרוזני ד"א (שם, 138). באשר שהאלופים התורניי' המשולחי' מק"ק סעמייטיטש היו פה ימי' עשור וידוני עם כבוד אלפי' המבוררי' משלחן הטהור הקהל יצ"ו דכאן וכו' (שם, 245). אחרי אשר נסע במרד ובמעל לטורין, אעפ"י שהיה מצווה ומעוקל משלחן הטהור וכו' שלא יסע, והוא פער פיו וכו' וחירף וגידף נגד שלחן הטהור (שם, 255). כעת בהתועדותינו אתו עמו קם מלפני השלחן הטהור וסיפר אונקי דידי' (שם, 292). והא לך תוקף הכתב אשר ניתן לכתוב ולדפוס מה שעלה על שלחן גבוה בוועד יערסלב שם, 395). ובאם שאיזה פ"ה וכו' אשר יעלה את שם א' מהאחים הנ"ל על השלחן וכו' אזי מחויב ליתן קנס וכו' מחויב המנהיג ההוא להציע דבריו לפני השלחן הטהור (שם, 494). — °שלחן מלא, במשמ' ישיבה מלאה, מליאה6:  כ"ד המבוררי' משלחן מלא דרוזני ד"א (שם 184).  כ"ד המאה"ג הרבנים היושבים כסאות למשפט ונבחרו משלחן מלא בנידון הנ"ל (שם, 279). אנחנו הח"מ הנבחרי' משלחן מלא רוזני' קהלתינו (שם, 289). האלופי' הקציני' מנהיגי הארצו' בפולין יצ"ו ב"ב של כל השלחן מלא דד"א (שם, 465). — °ושלחן ערוך כשם לספר שההלכות סדורות בו.