1 [את השם שלמונית מבאר צונץ, Syn. Poes. עמ' 167, וכן Ritus עמ' 135, ולפיו אחרים, כלקוח משמו של שלמה בן יהודה הבבלי, מן המאה הי' שכנראה לא היה בן בבל אלא בן רומי שבאיטליה. ואמנם מצד הלשון קשה לראות שלמונית כנגזרת משם איש. ואף הדעה המובאת במלונו של פין  בשם הר' שלום הכהן שהיא "מלשון גמר, וזה לפי שבסדורה היא הסליחה האחרונה לפני הפזמון", אינה מסתברת, ויתכן שאין כאן אלא גזירה עממית לשם שלא נולד בעברית, ואולי אינו אלא גזירה לעזית מן salmo, מזמור, הבא באיטלקית במקום ψαλμός ביונ', שממנו נולד גם פזמון וכדו'. וצ"ע.]