שלעטוט

*, שלעטיט1, מלה מסֻפקה: ירד מיכאל ונעץ קנה בים והעלה שלעטוט (נ"א שלעטיט) ונעשה חורש גדול וזה הוא כרך גדול שברומי (ירוש' ע"ז א ב).



1 [במק' הנוסח שבירוש' נאמר בכמה מקומות בבבלי (שבת נו:): ירד גבריאל ונעץ קנה בים ועלה בו שרטון ועליו נבנה כרך גדול, ומלה זו הובנה לפי היונ' ϱτιςσὕ במשמ' אי של חול. ואמנם מסתבר שנֹסח הירוש' הוא עקר, ולא על אי של חול מדובר כאן אלא על צמיחת עצים שעלו מתוך הקנה הנעוץ בים ושהפכו לחורש גדול. ואף שאין לראות בשלעטוט את עץ ה-salictetum דוקא כפי שהֻצע עי' לֵו (Flora III, 336), הכונה לצמיחה. ואפשר שלפנינו הרומית saltus, באקוסאטיב saltum במשמ' חֹרש, הר מיֹער. ועי' גם שרטון.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים