שַׁלְמוֹן

1, ש"ז, רק מ"ר שַׁלְמוֹנִים, — תשלום, מתנה, Geschenk; présent; present: שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שַׁלְמֹנִים (ישע' א  כג). — ובסהמ"א: וכן מי שהיה רודף שלמונים ונבהל להון ואסר על עצמו המתנות או הניית אנשי מדינה זו (רמב"ם נדרים יג כג). כי [רבו] רודפי שלמונים ופסו אמונים (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מַן, 123). — ואמר המשורר: הכי אך צדק ולא שלמונים רדפת, חכי לא ליין ולשכר הטפת (יל"ג, נעוה לב, כל שיריו ג ו).



1 [גם באשור' ובפרט במכתבי עמרנה מא"י בא שֻלְמָנֻ באותה משמ' והמלה באה אף במצר' בכתיב שַׁרַמָתִ, מתנות (לפי Asien u. W.M.Müller Europa, עמ 87 וכו')].

חיפוש במילון:
ערכים קשורים