* 1, ש"נ, — תכונת הדבר השלם, Vollkommenheit; perfection: ונעשה (הרוח) בין האש והמים כדי לבטל מחלוקת אשר בין כ' הנגדיים בכח האש ושלימות חכמתו מצד רצונו לקיום העולם השפל (דונש בן תמים, פי' יצירה, נד). בצע אמרתו, לשון כליה והוא תמימות והשלמות (ערוך ערך פסע). אין מתם בבשרי, כלומר אין שלמות בבשרי כי כלו נגוע (רד"ק, סה"ש, תמם). — ובשלמות במשמ' כלו: ועיניין המסכתא אמנם הוא לבאר ענייני יום הכפורים בשלמות (המאירי ליומא, פתיח'). וביום ראשון בבקר הלכתי ומצאתי הכל בשלימות (חיד"א, מעגל טוב, 41). ותכף שלחו לי המעות בשלימות (שם, 85). — ובמשמ' שלמות נפשית ומדה תרומית, (sittliche) Vollkommenheit, Tugend; vertu; virtue: כי כפי עצמת גדלתך כן תכלית דלותי וכו' וכפי שלמותך כן חסרון ידיעתי (רשב"ג, כתר מלכות, אלהי בשתי). והטבעיים מסבות אמצעיות מוכנות להם ומגיעות אותם אל תכלית שלמותם (ר"י א"ת, כוזרי ה כ כ). כמו שיחשבו הפתאים והמתרשלים אשר ייטב להם שישימו חסרונם ופתיותם שלמות וחכמה ושלמות זולתם וחכמתם חסרון ויציאה מן הדת (ר"ש א"ת, מו"נ א לב).  כי האדם לא נתן לו שלמותו האחרון בתחלה אבל השלמות בו בכח (שם שם לד). ישתבח מי שנצחנו שלמותו (שם שם עב). שהאדם יש לו שתי שלמויות, שלמות ראשון והוא שלמות הגוף ושלמות אחרון והוא שלמות הנפש ושלמותו הראשון הוא שיהיה בריא על הטוב שבעניניו הגשמיים וכו' ושלמותו האחרון הוא שיהיה משכיל בפעל וכו' (שם ג כז). ואחר אשר הגעת לשלימות הגויה בקש ורדוף להשיג לשלימות הנפש השכליה (רש"ט פלקירא, המבקש טו). והשלמות היצירי הוא אמצעות בין שני דברים גרועים האחד מצד התוספת והשני מצד החסרון (שם מג). שהאילן כבר הוא גדול וכו' ומשהגיע לחנטה כבר קבל כל יניקתו הצריכה להביא הפרי לכלל שלימות (ריטב"א, על ר"ה פ"א, יו:).  להעיר האדם להיות מדותיו והנהגותיו על תכלית השלימות כדי שיגיע מהן לשלמות אחרון ר"ל שלמות הנפשיי (המאירי, בית הבחירה, פתיח'). שלמות המדות ושלמות המעלות (שם). כי אחרי הזכירו סגולות השמש ותועלותיו העריך כנגדו ערך התורה באמרו תורת ה' תמימה להורות על הפלגת שלמותה (ר"י מוסקאטו נפוצות יהודה, יד). — ומ"ר שְׁלֵמֻיּוֹת: שהשלמויות המגיעים לגשמים כאשר הגיעו אל הנפש האנושית נחו (אמו"ר לראב"ד א ו, כד). ולזה יתחייב שיהיו שלמיותיו כלם נמצאים בפעל (ר"ש א"ת, מו"נ א נה). אבל חכמת זה המשל הוא אמרו דנרי זהב ומקלסין אותו בשל כסף להורות שאלו אשר הם אצלנו שלמויות אין אצלו יתברך ממינם דבר (שם שם נט). שכבר התבאר במופת שהאדם יש לו ב' שלמיות, שלמות ראשון והוא שלמות הגוף ושלמות אחרון והוא שלמות הנפש וכו' והתורה האמתית וכו' אמנם באה לתת לנו שתי השלמיות יחד וכו' וכבר כתבה התורה שני השלמויות וכו' (שם ג כז). כבר בארו הפילוסופים הקדומים והאחרונים שהשלמיות הנמצאות לאדם ד' מינים וכו' (שם שם נד). שהדברים האנושיים אשר בהגיעם באומות ובאנשי המדינות הגיע להם עמהם הצלחת זה העולם בחיים הראשונים וכו' ארבעה סוגים והם השלמיות העיונים והשלמיות המעשיים וכו' (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה ג א, 61). אך לתלמידיו של אברהם אבינו היו לו שלמיות רבות לאלפים ולרבבות (ר"י גירונדי, אבות ה יט). אי אפשר שיולד האדם שלם בכל המעלות והשלמיות ולא חסר בכל הפחיתיות והחסרונות  (ר"י אלבו, העקרים א ח).