*, ת"ז, — בן שלוש שנים: ר' אליעזר אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתים וכו' אמר ר' יהושע לא שמעתי אלא שלשית, אמרו לו מה הלשון שלשית, אמר להם כך שמעתי סתם, אמר בן עזאי אני אפרש אם אתה אומר שלישית לאחרות במנין וכשאתה אומר שלשית בת שלש שנים (פרה א א).  — ובדקדוק שרש בן שלוש אותיות: ואמנם השני בנוי על ב' אותיות כמו בן כאשר תצרף אל עצמך נעשה שלשי או רביעי כמו בנים בניו (אבוסהל דונש בן חמים, פי' יצירה, נ.). ומצאתי עוד נפרדות שלשיות נדגשות בקבוץ ובחבור מבלי שיחשב הבלע כפל מן השרש בהם (סה"ש לריב"ג, הקד', 5). ודע כי מכלל מה שהזכרתי במלות השלשיות השלמות מלות הן שוות בדבור עם המלות העלולות העין (שם שם, 7). ושמתי מזי רעב שלשי מפני ששקלתיו במתי מספר ומתי מספר אצלי שלשי (שם, מזה). ובעבור זה שמנו וזנים מרקחים שלשי וכו' וזה יורה עוד שמתום שלשי רצה לומר שעקרו מתיום על משקל שלשם מפני שאין בשמות השניים מה שיהיה על דמיון מתיום (שם, מתה). ותאמר ברענן שהוא רבעי וברעמסס שהוא חמשי כאשר תאמר בסבב שהוא שלשי (הרקמה ו, 36). ואומר עתה כי הבנין השלשי יבא על דמיונים נחלקים (שם יא, 56). לפי שעלה ממלת שתי אותיות ב' מלות נמצא כשתחשב שנים בשלשה והוא מנין אותיות המלה השלשית יעלה ממנה שש אותיות (הורית הקורא, דרנבורג, 17). — ובטעמים: החלק השני הם זקף וזרקה, הזקף כמו ע֕רב וידעת֕ם ודומה הרי נצמד לשנים והשלשי כמו כ֙באך ב֥ב֔ל ורא֕ית וקר֕את (שם, 82) . והמשרת הרביעי מארכה תסמך לה מארכה כמותה וכו' ודומ' בטעם לגרמיה השלשי כמו א֙ש֥ר ב֣ית ישרא֣ל (שם, 88).