שֶׁלֶשׁ

1, ש"ז, — הבשר הרך שבין החרצנים והזג בענבים: חרצנין וזגין להביא את השלש שבנתיים (ירוש' נזיר ו ב).



1 [נראה שקרובה המלה אל שׂלשׂ سلس, רך ונוח בערב', ואין למלה זו קשר אל שלוש, שָׁלֹש, שהיא ת'לת' ثلث בערב'.]

חיפוש במילון: