1, פ"י, —  שִׁלְשֵׁל דבר, בדבר, הוריד בשלשלת או בחבל, herablassen (an e. Strick, Kette); faire deseendre (p. corde, chaine); let down (by rope, chain): משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה שבת א יא. המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוה מן הארץ שלשה טפחים פסולה סוכ' א ט. ושוב מעשה בעסיא באחד ששלשלוהו לים ולא עלה בידם אלא רגלו יבמ' טז ד. היה משלשל בחבית ונפלה עליו והרגתו מכות ב א. שבו (בחבל) קושרין את הפסחים ומשלשלין את המטות כלים יט ב. הגיעו לשילוח ירדו ומלאום (את הכוסות) ועלו וישבו על גביהן (של השורים), ר' יוסי אומר ממקומו היה משלשל וממלא פרה ג ב. משלשלין את המשלית לעלות בה דלי תוספת' שבת יד ג. אמת המים שלפני החלון משלשל וממלא הימנו בשבת שם עירוב' ט כה. נימא כינור שנפסקה קושרין אותה וכו' א"ר שמעון בן אלעזר והלא קושרין אותה אין לה קול, אלא משלשל מלמעלה ועונב מלמטה שם עירוב' יא יט. מעשה באנשי ירושלם שהיו משלשלין מיטותיהן בחלונות שהן גבוהים עשרה טפחים והיו ישינים תחתיהם שם סוכ' ב ג. אין משלשלין אותן (פירות) דרך חלונות אבל מורידין אותם דרך חלונות שם יו"ט ד ג. בור שבין שני שבטים משלשל וממלא הימנו בשבת שם שם ד ח. היה משלשל כלים מלמעלה למטה ונפסק החבל שם מכות ב ב. שלשל דלי למלאות ונפסק החבל מידו שם פרה ה ה. שלשל חבל לבור לידע אם יש בו מים בכי יותן וגו' שלשל את המטלית להעל בה דלי או קיתון וכלכלה להשיב עליה תרנגולת אינן בכי יותן שם מכשיר' ב טו. בימי מלכות יון היו משלשלין להן שתי קופות של זהב והיו מעלין להן שני טליים, פעם אחת שילשלו להן שתי קופות של זהב והיו מעלין לה שני גדיים וכו' ירוש' ברכ' ד א. משלשלין קדירת בשר מעל גבי זיז שגבוה עשרה ורחב ארבעה שם עירוב' ח. כגון ששלשל ידו למטה מג' וקבלה שבת ה. אם יש לו להחליף יחליף ואם אין לו להחליף ישלשל בבגדיו2 שם קיג. שילשל רבי טליתו שם קמז. לא ישלשלם (את הפירות), בחבל בחלונות ולא יורידם דרך סולמות ביצ' לו.. בכל יום היו משלשלין דינרים בקופה ומעלין להן תמידים וכו' למחר שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר סוט' מט: בירכו (את השבת) בעטיפה, רב הונא אמר צריך להחליף, ר' חייא בשם ר' יוחנן אמר צריך לערב, אבין בר חסדי אמר צריך לשלשל מד"ר בראש' יא. עמדו ונטלוהו ושלשלוהו (את יהויקים) לו, וכיצד שלשלוהו, ר' אלעזר ב"ר נתן אמר, חי שלשלו אותו שם ויקר' יט. שהיה המצרי משלשל דליו והיהודי משלשל דליו, זה ממלא דם וזה ממלא מים שם במד' ט. כל הנשים מסלקות כליהם וזו משלשלת כליה שם רות, ויאמר בעז לנערו. — ושלשלו החרובים, הורידו כאלו פרותיהם בשלשלאות: מאימתי אין קוצצין האילן בשביעית בש"א כל האילן משיוציא, בה"א החרובין משישלשלו שביע' ד י. — ובמשמ' כבל בשלשלאות: ומגלה את ישראל מארצם ומשלשלן בקולרין מד"ר אסתר, גם ושתי. —  ובהשאלה, שלשל שמועה עד משה, יחס את ההלכה כאלו בשלשלת לאחור עד למשה, ועי' שַׁלְשֶׁלֶת: אם יכול את לשלשל את השמועה עד משה שלשלה ר' יוחנן, ירוש' שבת א. — ושלשל שתי ברכות וכדו' כאלו חבר אותן יחד בשלשלת אחת: הנכנס לביתו במ"ש מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו אחר המזון ומשלשלן‏3 כולן אחריו תוספת' ברכ' ו ז. — ושלשל את המעים, גרם שלשול: דברים שהם משלשלים בני מעים פסיק' ר"כ, העומר, בובר, עא:. — ובסהמ"א: כשהיה פרעה נכנס ליפנות יטחר ולא יוציא כלום לא לצוע ולא לשלשל עד שיצאו בני מעיו ויפלו לפניו מדה"ג שמות ח טז, הופמן, 67. אעפ"כ צריכין אתם לשנות (את הלבוש בשבת) במה, שלשילו טליתיכם שם שם כ ח, עפ"י ירוש' פאה ח ח. כרוב יש בו פועל מן השכרות וגם משלשל הוא ומימיו מתירין את הבטן רב האי גאון, תשו' הגא' הרכבי, שצד. משלשלן, שמשלשלין את המעים ערוך ערך אשר. חולי מיעים שמשלשל כמעיין הנובע שם ערך ברדס. יש בטבריה מים משלשלין אם שותה אותם אדם יוצאין ממנו כמו ששתם שם ערך טבריה. משקה לשלשל הבטן השקו השפחות שם ערך סם. קושרים כעין רדידים בראשם וומשלשלין ומפשילין ראשי הרדיד לאחוריהם והוא הסרח ר"א בלגנצי, יחזק' כג טו. ואסור לדחוק כריסו של תינוק כדי להוציא הרעי שלו שמא יבוא להשקותו סמנין המשלשלין רמב"ם, שבת כ"א לא. ואם אין לו להחליף משלשל טליתו כדי שלא יהא מלבושו כמלבוש החול שם שם ל ג. הסם הזה יותר מפורסם שבסמים המשלשלים האדומה וכו' כאשר הושם עם הסם הזה מעט עם משלשל שאר הליחות פרוש אבן רשד על חרוזי אבל סינא. הוא (התרן) העץ הגבוה בספינה שמשלשלין בו הנס ומעמידין אותו רד"ק, שרשים, תרן. כשישלשל ממנו החלטים שהם סבת חליותו רש"ט פלקירא, המבקש, לד. והם הפרות המה‏ֻללים בעבור היותם משלשלים עמנו', מחב' כב, הברמן, 620. המשקה והדיאה-פיניון אשר חשבתו נכבד ויקר לא שלשלני כלל כל עקר שם, מחב' כג, שם, 644. והאדם שנטמא מן המת בנגיעה משלשל את הטמאה כשלא פירש ממטמאיו ר"א הקראי, גן עדן, טמאה וטהרה ז, קכד:. ומאכילין אותו דברים כדי למצמצו ר"ל לשלשלו שלא יהא צריך לנקביו למחר : המאירי, יומא א יח. על כן מה עשה הוא יתברך שלשלני והמשיכני בהתלבשות חול וכו' ר"מ אלשיך, רב פנינים, משלי ח כד. נהגו לשלשל הטלית על פניהם וידיהם לבוש, או"ח קכח כג. — ואמר הפיטן: וילון פרש והעמיסו שחוקי מים  וכו' ושלשלו לכל ארבע פינים וישבו על מים רסע"ג, אכוין כליות, סדור רסע"ג, שצח. — ואמר המשורר: בקר תשתה תירוש וכו' תאכל גם המשלשלים ראב"ע,שמעו נא, כהנא א 182. — °ושלשלה האשה את הזרע, הפילה אותו: אשת איש הרה לזנונים וכו' הלכה אל חכם ושאלו לו אם רשאית לגמוע דבר מאבקת רוכל לשלשל זרע המקולל אשר בקרבה חות יאיר, צא. — וכפ"ע, במשמ' ירד: משלשל למטה ואינו זב לבשר שקרוב לו רגמ"ה, חולין קיא.. 

— פֻע', *שֻׁלְשַל, — ששלשלו אותו: כוורת פחותה ופקוקה בקש ומשלשלת לאויר התנור, השרץ בתוכה התנור טמא כלים ח א. קלל של חטאת שהוא נתון בארובה אם משלשל טמא ואם אינו משלשל טהור, במה דברים אמורים בארובה שאין בה פותח טפח, אבל בארובה שיש בה פותח טפח בין משולשל ובין שאינו משולשל טמא תוספת' אהיל' יא ט. כרוך אל צואר בהמה אסור, משולשל מצואר בהמה מותר ר' יהודה, ירוש' שבת ה ב. שהיה זרעו דומה לחבל שהוא משולשל זה בזה, שהיו כולם מיוחסים בני אבותיהם ולא היה זרע אחר מפסיק ביניהם מד"ר במד' ט. שהרי הוא משולשל על כתִיפו ועל גופו ועיקרו לבוש או"ח י י. — ובסהמ"א: נמצאו עודפות ט' אמות מזה הצד הצפוני משולשלת על הקרשים ר"ח, שבת צט.. — ואמר הפיטן: משפטיו היות חוטיו כפולים תוך שלש אצבע, המשלשל יהי נפשל כדי אצבעות ארבע רשב"ג, שש מאות, אופן פרשת שלח. — °ובמשמ' נאסר בשלשלאות, ואמר הפיטן: מה בצע כי נאשלו ובזיקים שלשלו ר"א קליר, זכור איכה, קרוב' ת"ב, מחז' איטל' א, קע..

— הִתפ', *הִשְׁתַּלְשֵׁל, נִשְׁתַּלְשֵׁל, — כמו פֻע': שֵלה, שנשתלשל מן העולם מד"ר בראש' פ"ה. — ובסהמ"א, גם במשמ' יציאת נקבים: אחזה בחבל שלדלי ונשתלשלה וירדה ושתת מדה"ג בראש' טו ו, מרגליות, רנ; ערוך ערך חלד. היתה צמרתו נראית לעצמה ולא נשתלשלה עמהם רש"י, יחזק' לא ד. וע"י אכילה מרובה אחזה חולי שרוקין מנייזונ"א וצריכה להשתלשל ולהוציא רעי ומריצה הוא, שבת נג:, ד"ה שאכלה כרשינין. וכל השותה ממנו היה משתלשל עד שהמית אנשים רבים פרקי משה, כד. כי הכנפים הם בצדדים ואינם בעקר הגוף ולכן אין האסור משתלשל בהם משה בשייצי הקראי, ספר עריות ב, הקדם ג, 71. כי נשמות ישראל באות ומשתלשלוֹת ממקום נפלא ונשגב מאד מנחת קנאות, 75. ואולם מענה שאלה הראשונה אמרה ישעיה הנביא ע"ה וממנה משתלשלת מענה השאלה השניה ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ב. — °ובמשמ' התגלגל והתפתח כאלו בשלשלת של מארעות או של יוחסין, sich entwickeln; se déveloper; to develep o.s.: והתדבקו הסבות והמסובבות והשתלשלו כאשר אתה רואה אותם ר"י הלוי, כוזרי א א. וזה משתלשל אל מה שאין לו תכלית שם ה יח ד. ולבחירה סבות משתלשלות אל הסבה הראשונה השתלשלות מבלי דוחק שם שם כ. וכשם שאיברי הגוף כלם משלימים זה את זה ומשתלשלים זה בזה הקטן בגדול והגדול בקטן וכו' ר"י אנטולי, מלמד התלמידים אמור, קו.. ולא ישתלשל ממנו אלא תנועה יחידה פשוטה ראב"ד, פרוש ליצירה א ח. ולדעת מדריגת הנמצאות במציאות ואיך נשתלשלו מאת הבורא ית' מאזני העיונים לאבוחמד אלגזלי ו, אוצר נחמד ב, קצו. כי ממנו נשתלשלה המלכות רד"ק, זכר' יא ח. וזאת היא הנקראת קבלה אשר מפי עליון נשתלשלה ובאה עד תכלית התנאים והאמוראים מנחת קנאות, קופמן, 12. ומהם ישתלשלו כל שאר הכחות למיניהם הן לטוב הן לרע והם כמו ענפים אשר ישתלשלו מהם שם, 24. וכן הענין בחכמת הרפואה, כי נודע שהשתלשל מענינה היזק בכוונת התורה שם, 110. שמציאות הש"י מבואר אצל הפילוסוף מהקדמות המשתלשלות ממושכלות הראשונות ר"י אלבו, עקרים א יז. ומשם והלאה נשתלשל הנגידות במצרים לקוטים מדברי יוסף סמברי, ברלינר, 2. שהספירות ישתלשלו מדריגה אחר מדריגה עד שנתהוה עולם הגשמות רמח"ל, חוקר ומקבל, 4.