1, שִׁלְשֹׁם, תה"פ, —  ביום שלפני אתמול, ביום השלישי מהיום לאחור, vorgestern; avant-hier; the day before yesterday: במקרא רק בצרופים עם (א)תמול, כגון תמול שלשם, כתמול שלשום, מתמול שלשום, גם אתמול גם שלשום2: וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שִׁלְשׁוֹם (בראש' לא ב). ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שִׁלְשֹׁם (שם שם ה). ויאמר משה אל יי' בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם מִשִּׁלְשֹׁם גם מאז דברך אל עבדך (שמות ד י). לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שִׁלְשֹׁם וכו' ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שִׁלְשֹׁם  תשימו עליהם (שם ה ז-ח). ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שִׁלְשֹׁם  גם תמול גם היום (שם שם יד).  ואם שור נגח הוא מתמל שִׁלְשֹׁם  וכו' השור יסקל (שם כא כט). או נודע כי שור נגח הוא מתמול שִׁלְשֹׁם ולא ישמרנו בעליו (שם שם לו). לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שִׁלְשֹׁם (דבר' ד מב).  וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שִׁלְשֹׁם  (שם יט ד). פן ירדף גאל הדם אחרי הרצח והכהו נפש ולו אין משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שִׁלְשֹׁם (שם שם ו). למען אשר תדעו את הדרך אשר תלכו בה כי לא עברתם בדרך מתמול שִׁלְשׁוֹם  (יהוש' ג ד). וישבו מי הירדן למקומם וילכו כתמל שִׁלְשׁוֹם (שם ד יח). וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא יסגירו את הרצח בידו כי בבלי דעת הכה את רעהו ולא שנא הוא לו מתמול שִׁלְשׁוֹם (שם כ ה).  ויראו הפלשתים כי אמרו בא אלהים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שִׁלְשֹׁם (ש"א ד ז). ויהי כל יודעו מאתמול שִׁלְשֹׁם  ויראו והנה עם נבאים נבא (שם י יא). והעברים היו לפלשתים כאתמול שִׁלְשׁוֹם (שם יד כא). ויבא יהונתן את דוד אל שאול ויהי לפניו כאתמול שִׁלְשׁוֹם (שם יט ז). ויען דוד את הכהן ויאמר לו כי אם אשה עצרה לנו כתמל שִׁלְשֹׁם  בצאתי (שם כא ו). ודבר אבנר היה עם זקני ישראל לאמר גם תמול גם שִׁלְשֹׁם הייתם מבקשים את דוד למלך עליכם (ש"ב ג יז). גם אתמול גם שִׁלְשׁוֹם בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא והמבי את ישראל (שם ה ב, וכעין זה דהי"א יא ב). וישבו בני ישראל באהליהם כתמל שִׁלְשׁוֹם (מ"ב יג ה). ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שִׁלְשׁוֹם (רות ב יא). — ובתו"מ: אילו באת אצלינו מאתמול שלשום לא היינו מקבלין אותך (דברי נעמי לרות, ר' שמואל בר נחמן, ירוש' יבמ' ח ב). כי ערוך מאתמול תפתה, יום שיש בו אתמול ואין בו שלשום (מד"ר בראש' א). — ואמר המשורר: תמול שלשום שמנים וחלבים פגשתימו בנחל הבשורות (מחברות עמנואל יז, הברמן, 454).