רק מ"ר שְׁמֻרוֹת, מלה מסֻפקה1: אחזת שְׁמֻרוֹת עיני נפעמתי ולא אדבר (תהל' עז ה). — ואמר המשורר: אני אקום להודות לו בליל בהאחז לעינים שמורות (ר"ש הנגיד, אלהים האריך לי, בן תהלים, ששון, פד).
1 [התרגום הארמי ראה כאן ש"נ, כנראה במשמ' עפעפי העין בארמ', בארמ' תימורא דעינא, שלא משרש שמר הרגיל, שכנגדו בערב' שׂמר سمر, ולא ת'מר. אך השבעים תרגמו φυλαϰάς, ולג' vigilias, כלשון משמרות או אשמורות, וכן רש"י: לשון אשמורות הלילה, וראב"ע מצרף למעשה פרושים שונים באמרו: אמר רבי משה כי שמורות תאר השם כמו עצומות, כי העפעפים שומרות העינים בהסגרם והטעם אחזת אותם עד שלא נסגרו עיני ולא ישנתי, ע"כ. אבל לפי הענין דֻבר בכתוב על הפחד בלילות (נפעמתי) ועל כן יש לראות כאן בטוי קרוב אל הצרוף סמר מפחדך בשרי (תהל' קיט קב), תסמר שערת בשרי (איוב ד יד), והכונה כנראה בקרוב אֹחֲזֹת שְׂמָרוֹת עיני, כלו' פחד ואימה אחזו את עיני, נפעמתי ולא אדבר, וצ"ע. ובסהמ"א משמשת המלה שמורה בלשון גבת העין, עפעף, Augenlid; paupière; eye-lid.]