ש"ז, במקרא רק מ"ר שִׁמֻּרִים, — כנוי לליל זה שיצאו בו בני ישראל ממצרים ומכאן לליל חג הפסח בכלל1: ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יי' מארץ מצרים ליל שִׁמֻּרִים הוא ליי' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליי' שִׁמֻּרִים לכל בני ישראל לדרתם (שמות יב מא-מב). — ובתפלה: ליל שמרים אדיר ונאה לתהלותיו וכו' (מאיר, ליל שמרים, מעריב ליל ב פסח). — ומ"י *שִׁמּוּר, כמו שמירה, במשמ' מעשה השומר דבר, על דבר: תרומה צריכ' שימור (ירוש' חלה ג ב). מצה שצריכה שימור, יצאת זו שאינה צריכה שימור מפני שאינה צריכה שימור (שם פסח' ב ד). שלשה צריכין שימור ואלו הן חולה וחתן וכלה (רב יהודה, ברכ' כד:). מצוה ללתות, שנאמר ושמרתם את המצות, אי לא דבעי לתיתה שימור למאי, אי שימור דלישה שימור דלישה לאו שימור הוא (רבא, פסח' מ.). שנוטלין שכר על המקרא וכו' רב אמר שכר שימור (נדר' לו:-לז). מצת כותי מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח, פשיטא, מהו דתימא לא בקיאי בשימור קמ"ל (חול' ד.). מה תשיעי בעי שימור אף עשירי בעי שימור (נדה עב:). אפילו בן יומו חי אינו צריך שימור לא מן החולדה ולא מן העכברים ולא מן הנחשים וכו' אבל כשמת אפי' כעוג מלך הבשן צריך שימור מן החולדה ומן העכברים ומן הנחשים (שמעון בן אלעזר, מד"ר קהל' א, ברבות הטובה). — ובסהמ"א: והיו מקבלין עליהן שימור השבת (רב נסים גאון, שבת קיח:). לפי ששימרתי צאנך שימור גמור ולא נגנב לי כלום לא יום ולא לילה (תשו' דונש על רסע"ג 13). כי אין המשפט לא על דרך השימור ולא על דרך הצדק והחסד להיות סוף לפרעון (ברצלוני ליצירה, 152). מה הוא שימור של שבת, מלהבעיר בה את האש, ומלעשות בה כל מלאכה (מנוה"מ לר"י אלנקאוה ג, ענעלאו, 572). ואין לך שימור לנפשך כשתיקה (שם ד, 232). — ואמר הפיטן: מועדים טפלים לשבת ניתלו עלי שימור שבת (ינאי, אשרי שומרי שבת, קרוב' שמות, פיוטי ינאי, זולאי, צח). קדוש מתפתה יציל שומרי שימור מילה (הוא, למול שלשה, שם שם, צט). ישלם שיעור שימורינו (הוא, יתום תאל, קרוב' ויקר', שם, קנג). משכילים בשמור חדש האביב ראשונה (מנחם ברבי מכיר, אור זרוע, יוצא שבת של הפסקה ראשונה). ננעמתי בשמור מצוה (שמעון בר יצחק, אהוביך אהבוך, יוצר שבת חוה"מ פסח). — °ובמשמ' מסקנה ראשונה שמורה בזכרון: ואמנם כח הזכרון וכו' יחלק לשלש פעולות, והם הזכר והזכרון והשמור וכו' והשמור הוא זכר רצוף (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד א).