ְׁשַׁמּוּתִי
*, שמתי, ת"ז, — שיך לסיעת בית שמאי1: והיה הדבר קשה לחכמים היאך מניחין דברי חכמים ועושין כרבי אליעזר, חדא דרבי אליעזר שמותי הוא ועוד יחיד ורבים הלכה כרבים (ר"ש בן לקיש משום ר' יהודה הנשיא, שבת קל:). כל ימיו של רבי אליעזר היו עושין כרבי יהושע, לאחר פטירתו של רבי אליעזר החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו כרבי אליעזר, בחייו מ"ט לא משום דרבי אליעזר שמותי הוא וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרניתא ומשום כבודו דר"א לא מצינן מחינן בהו (נדה ז:).
1 [דעה אחרת, שיש לגזר שמותי מן שמתא במשמ' חרם, נדחית בצדק ע"י רב הפרשנים היום.]