*, ש"ז, — שם אחד המלאכים הנפילים שמרדו באלהים בראשית ימי העולם:  סיחון ועוג בני אחיה בר שמחזאי הוו (נדה סא.). — ובסהמ"א: כיון שעמדו דור המבול ועבדו ע"ז היה הקב"ה מתעצב מיד עמדו שני המלאכים שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו וכו' תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשין שמך א"ל רדו ותדורו עמהן מיד קלקלו עם בנות האדם וכו' (אגדת שמחזאי ועזאל, ביהמ"ד ילינק ד, 127).