שְׁמוֹנִים, שם מספר זו"נ, — שמונה פעמים עשר, 80; achtzig; quatre-vingt(s); eighty: ואברם בן שְׁמֹנִים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם (בראש' יו יז). ומשה בן שְׁמֹנִים שנה (שמות ז ז). ותשקט הארץ שְׁמוֹנִים שנה (שופט' ג ל) . וברזלי זקן מאד בן שְׁמֹנִים שנה (ש"ב יט לג). בן שְׁמֹנִים שנה אנכי היום (שם שם לו). ויהי רעב גדול בשמרון וכו' עד היות ראש חמור בִּשְׁמֹנִים כסף (מ"ב ו כה). ויהוא שם לו בחוץ שְׁמֹנִים איש (מ"ב י כד). ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון שְׁמֹנִים איש (ירמ' מא ה). ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שְׁמוֹנִים שנה (תהל' צ י). ששים המה מלכות וּשְׁמֹנִים פילגשים (שה"ש ו ח). ומבני שפטיה זבדיה בן מיכאל ועמו שְׁמֹנִים הזכרים (עזר' ח ח). לבני חברון אליאל השר ואחיו שְׁמוֹנִים (דהי"א יה ט). ויבא אחריו עזריהו הכהן ועמו כהנים ליי' שְׁמוֹנִים בני חיל (דהי"ב כו יז). — ובצרוף במספרים אחרים: ויהי מתושלח שבע וּשְׁמֹנִים שנה ומאת שנה ויולד את למך ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים וּשְׁמוֹנִים שנה ושבע מאות שנה (בראש' ה כה-כו). ויחי למך שתים וּשְׁמֹנִים שנה ומאת שנה (שם שם כח). ויהיו ימי יצחק מאת שנה וּשְׁמֹנִים שנה (שם לה כח). ואהרן בן שלש וּשְׁמֹנִים שנה בדברם אל פרעה (שמות ז ז). כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף וּשְׁמֹנִים אלף וששת אלפים וארבע מאות (במד' ב ט). ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות וּשְׁמֹנִים (שם ד מח). ועתה הנה אנכי היום בן חמש וּשְׁמֹנִים שנה (יהוש' יד י). וימת ביום ההוא שְׁמֹנִים וחמשה איש (ש"א כב יח). ויהי לשלמה שבעים אלף נשא סבל וּשְׁמֹנִים אלף חצב בהר (מ"א ה כט וכעין זה דהי"ב ב א, שם שם יז). ויקהל את כל בית יהודה ואת שבט בנימן מאה וּשְׁמֹנִים אלף בחור (שם יב כא וכעין זה דהי"ב יא א). ויצא מלאך יי' ויכה במחנה אשור מאה וּשְׁמוֹנִים וחמשה אלף (ישע' לז לו). ויהי לאסא חיל וכו' נשאי מגן ודרכי קשת מאתים וּשְׁמוֹנִים אלף (דהי"ב יד ז). ועל ידו יהוחנן השר ועמו מאתים וּשְׁמוֹנִים אלף (שם יז יה). ועל ידו יהוזבד ועמו מאה וּשְׁמוֹנִים אלף חלוצי צבא (שם שם יח). — ובמקום מספר סדורי: ויהי בִשְׁמוֹנִים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים (מ"א ו א). — ובתו"מ: תשעים טבל ושמונים מעשר לא הפסיד כלום (דמאי ז ז). פרוכת עביה טפח וכו ומשמונים ושתים רבוא נעשית (שקל' ח ה). שמונים נשים תלה (סנה' ו ד). מעידין אנו באיש פלוני שהוא חיב מלקות ארבעים ונמצאו זוממין לוקין שמונים (מכות א ג). בן שמנים לגבורה (יהודה בן תימא, אב' ה כא). שחט פרה ואחר כך שני בניה סופג שמונים (חול' ה ג). איזהו הורוד הקבוע, כל ששהה שמונים יום, ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר בודקין אותו שלש פעמים בתוך שמונים (בכורות ו ג). הפילה בתוך שמונים נקבה וחזרה והפילה בתוך שמונים נקבה (כרית' ב ד). כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע (מדות ב ו, שם ה א). ספר שנמחק ונשתיר בו שמונים וחמש אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון מטמא את הידים (ידים ג ה). — *וכמספר סדורי: המפלת אור לשמונים ואחד בית שמאי פוטרין מן הקרבן (כרית' א ו). המפלת וכו' יום שמונים ואחד תשב לזכר ולנקבה ולנדה (נדה ג ז).