קל לא נמצא במקרא.

— פִע', שִׁנֵּס, וַיְשַׁנֵּס, — חגר, אזר, gürten; ceindre; to gird: יד יי' היתה אל אליהו וַיְשַׁנֵּס1 מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה (מ"א יח מו). — ואמרו פיטנים ומשוררים: בירר על מים עמודי חלד ושינס מתניה בתוהו ובסערה (יוסי בו יוסי, עבודת יוה"כ, סדור רסע"ג, רסה). לגויי הארצות החיש שאת נס, ינון תגבר ומתניו תשנס (רשב"ג, שדודים נדודים, גאולה שבת ג אחה"פ, ביאליק-רבניצקי ב, 9). שחל עדה בית אל גועה וכיולדה ישנס ויפצה, ולבש חרדה כנשוך אפעה ימצא מרורות פתנים בקרבו (רמב"ע, עבד לילו, דוקס, 75). אני האיש אשר שנס אזורו ולא ירף עדי יקים אסרו (רשב"ג, אני האיש, ביאליק-רבניצקי א, 6). באמונה ידיו תמכו ובצדק מתניו שנסו (ר"י הלוי, דרשי תורה, דיואן, המורה ג, 124). מתנים שנס עניו והודיע לאחיו עניניו (ראב"ע, מי כמוך אפס, דיואן, איגר 118). ויאמרו לי חלציך תשנס כאיש גבור ברב כח ואונים (יחיאל בן יקותיאל מהענוים, אני גבר, שירמן, מבחר השירה העברית באיטליה, קכב). שנסתי מתני באזור הנסיעה (ר"י אלחריזי, נאם הימן, תחכמוני, קמינקא, 35). ושנסתי מתני ושמתי אל המדבר פני (עמנואל, מחב' א). ואשנס מתני ועאורר רעיוני (הוא שם כא). שנס (הרמב"ם) מתניו וחבר ס' המורה והשתדל בכל עוז לבאר המלות וכו' (מנחת קנאות, קופמן 109). שנס עצמך בכל עוז ותעצומות לעלוז בה' אלהיך (חמדת הימים ח"א פ"ח, נח:).

— פֻע', °שֻׁנַּס, — ששנסו וחגרו אותו, בינ' מְשֻׁנָּס, ואמר המשורר: רכה וענוגה משונסת במתנה, ואין לה מחגרת לבד חד מצמידיה (ר"י הלוי, בעלת כשפים, זמורה ג, 341). 

— קל, °שָׁנַס, כמו פִע', בינ' פעו' שָׁנוּס: יען ועד סוסי פלדות, כמו רכבים שנוסי לפידות, מופת הראית בתוך עיר נכבדות, קדוש (יוסף בר שלמה, אודך כי אנפת, יוצר שבת א חנכה).

— נִפע', נִשְׁנַס, — ששנסו וחזקו אותו, ואמר הפיטן: יאות לך יען ממנתך נשנסת, טוב רוחך היות נזונת ומתפרנסת (מאיר ש"ץ, תענית צבור, סליח' לתענ' חמשי).

— הִתפ', °הִשְׁתַּנֵּס, — שנס את מתניו, ואמר הפיטן: אם חולה הוא או אסטנס, ובעי למשתי חמרא משום אונס, לומר בחמישי הלל הגדול ישתנס (יוסף טוב עלם, אלהי הרוחות, סדר לשבת הגדול). ואזור חלציו חזק ואמץ להשתנס (הוא, אין ערוך אליך, סלוק לשבת הגדול). 

— הִפע', °הִשְנִיס, כמו פִע', ואמר הפיטן: משרתיו ןמחנהו חוצה הניס, מתתיהו ואחיו פנימה הכניס, מכבי יהודה גבורה השניס (יוסף ב"ר שלמה, אודך כי אנפת, יוצר לשבת א' חנכה).