ב. שֶׁנֶן

*, ש"ז, — כמו שִׁנּוּן, במשמ' למוד וכדו', ואמר הפיטן: תקופים, בשנן בשקד בשבח שירות ישביצו, בלהג בלמד בלקח לבבות יליצו (רשב"ג, אל נקדש, ביאליק-רבניצקי ב קכד).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים