שַׁעֲרֻרִית

ש"נ, — כמו שַׁעֲרוּרָה, שַׁעֲרוּרִיָּה: שאלו נא בגויים מי שמע כאלה שַׁעֲרֻרִת עשתה מאד בתולת ישראל (ירמ' יח יג). — ובסהמ"א: ודרך נס יכולנו לעבור במערה מכוערת שערורית עשתה מאד מלאה גלולים וכו' (חיד"א, מעגל טוב השלם 2). — ואמר הפיטן: מקים הברית לולי הותיר שארית בגיא נכרית כשר שערורית (ר' מנחם בר' מכיר, אבל אעורר קינ' לת"ב). — ואמר המשורר: הלא תשבע ידידי מבגידות ותלאה מעשותך שעררית (רשב"ג, הלא תשבע, ביאליק-רבניצקי א, 127).

חיפוש במילון: