שַׁעֲרוּרָה

1, ש"נ, — מעשה רע ומתֹעב,  Schandtat; outrage; infamy: שמה וְשַׁעֲרוּרָה נהיתה בארץ (ירמ' ה ל). ובנבאי ירושלם ראיתי שַׁעֲרוּרָה נאוף והלך בשקר וכו' (שם כג יד).



1 [יש מלונים המביאים מלה זו כצורת נקבה מת"ז שַׁעֲרוּר, ואין הבנה זו עולה יפה בכתוב, ועי' °שַׁעֲרוּר.]