1, ש"ז, מ"ר שְׁקֵדִים, — עץ פרי ממשפחת הורדניים (amygdales) ופריו, Mandel; amande; almond: מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים וּשְׁקֵדִים (בראש' מג יא). ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שְׁקֵדִים (במד' יז כג). וינאץ הַשָּׁקֵד ויסתבל החגב ותפר האביונה (קהל' יב ה). — והעץ הנושא פרי זה: מקל שָׁקֵד אני ראה (ירמ' א יא). — ובתו"מ: ובאילן האוג והחרובין האגוזים והשקדים הגפנים והרמונים והזיתים והתמרים חייבין בפאה (פאה א ה). התפוח והחזרר הפרסקים השקדין והשיזפין והרימון אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה (כלא' א ד). מאימתי הפירות חייבות במעשרות וכו' האגוזים והשקדים משיעשו קליפה (מעשר' א ב). החייב בשקדים המרים פטור במתוקים (שם שם ד). שקדים המרים קטנים חייבין, גדולין פטורין (תוספת' חול' א כד). הא שקידי פרך לא (אין דרכו למנות) (ירוש' ערלה ג ו). מה סימנו של שקד זה משעה שהוא מציץ עד שעה שהוא גומר כ"א יום (מד"ר איכ', פתיח', ר' יהושע דסיכנין). — ובסהמ"א: אשכול שקדים כפותים זה על זה (רש"י, במד' יז כג). — ואמר המשורר: גור מימים אין חפץ בם יחושו גם ינאץ שקד (רמב"ע, ענק ח, ברודי, שפה). — °ושקדי משי: לקחת שקדי המשי החדשים אשר לא עברו שנתם ולפתחם ולהסיר מהם התולעים המתים אשר בתוכם (תרגום עברי מן אלזהרוי, כ"י בודל'). — °ומיני קשוטים: וזהו שתרגם אנקלוס וצר יתיה בזיפא, לשון זיוף הוא כלי אמנות שחורצין בו בזהב אותיות ושקדים וכו' ומזייפין על ידו חותמות (רש"י, שמות לב ד). — °וברפואה, שקדים, בלוטות ריר בגוף האדם ובפרט בגרון, הדומות בצורתן לשקדים,  (,tonsillae)Mandeln; amygdales;tonsils: ואמנם שני השקדים הם הבשרים הצומחים בשרש הלשון למעלה כאלו הם אזנים קטנים והם בשריים עצביים וכו' (קאנון ג ט א). חלקי מוצקים המה עצמות (קנאכען) וכו' שקדים ספוגים (דריזען אדר גלאנדעלן) (ב' לינדא, ראשית למודים א ט, 121). כתעודת שאר השקדים הדומים להם בסגולותיהם כן היא גם תעודת שקדי הלוע להכין דם לבן (Lymphe) (י' טובים, ספר הדיפתיריה, 14). ובתחתית הקרום (Submucosa) נמצאים שקדי הריר או אשכלות הרוק הקטנים (שם, 20).