1, קל לא נמצא במקרא.

— פֻע', רק בינ' מְשֻׁקָּדִים, — מְשֻׁקָּד, עשוי בדמות שָׁקד2,  mandelförming; à la forme d'une amande; almond-shaped: שלשה גבעים משֻׁקָּדִים בקנה האחד כפתר ופרח וכו' ובמנרה ארבעה גבעים משֻׁקָּדִים כפתריה ופרחיה (שמות כה לג-לד). — ובסהמ"א: שאין להגעיל לפסח כלים המשוקדים שקורין גשמ"ירצט או גכלעכ"מולט (מהר"ל, הלכות הגעלה). אכן אם הכסף שבהן משוקד שקורין גכלעכמ"ולט גם אם היה בו מעיקרא אסור להגעילם וכו' (שם שם). — ואמר הפיטן: שמור פקודים ונפקדים ושוקדים היות משקדים ולך קודים (ר"א קליר, מי יוכל, קרוב' שקלים). — ואמר המשורר: מה לי בחיים ואין ארון וכפרת והדר מנורה משקדת ופורחה (ר"ש הנגיד, האעצור, הברמן א, 112). ותמכתי באם אקדח פתוחה משוקדת מעולפת לשמים (הוא, התדע את פעלי, שם ג, 13). — ואמר המליץ: עיניהן (של המצריות) משוקדות גדולות ושחורות וגבותן קרועות בפוך (גוטלובר, ממצרים, 143). — וקל, °בינ' פָעוּ' שָׁקוּד, באותה משמ': פלגו לשבעה חלוצים וכו' נגד שקודת  נצים (שלמה הבבלי, אין צור, זולת לשבת א של חנכה).