קל לא נמצא במקרא1.
— פִע', שֵׁרִיתִךָ2 — חנך וקדש3, weihen; consecrer; consecrate: אמר יי' אם לא שֵׁרִיתִךָ2 לטוב אם לא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה את האויב (ירמ' יה יא).
1 [אין לראות צורת פֹעל מן שרה במלה ישְׁרֵהוּ שבאיוב לז ג: תחת כל השמים יִשְׁרֵהוּ ואורו על כנפות הארץ, אלא ישרהו היא צורה בכנ' מן יֹשֶׁר, כדגמת אִמְרוֹ מן אֹמֶר, והכונה היא כי ישרהו ואורו (ז"א אורים ותומים) של האל פרושׂים הם בענני השמים שהאל דן בהם את האדם, ועי' בפרטים בפרוש העורך משנת תשי"ד על כתוב זה.]
2 [כך קרי, כתיב: שרותך.]
3 [גם באשור' כבלשון המקרא בא הפעל רק בבנין זה ובמשמ' זו, המתאימה כאן, בצרופים כגון: אִנַ חִדָתֵ וּרִשָתֵ אֻשַׁרּשֻ, כלו' בחדוה וששון חנכתי אותו (את ההיכל), ומכאן תַשְרִיתֻ במשמ' חנכת הבית וההיכל, הבא לשמש גם כשם לחדש השביעי, שהשאל בצורה תשרי גם לעבר' וארמ'. המתרגמים והפרשנים התקשו במלה, השבעים תרגמו אותה כלשון יִשּׁוּר (ϰατευϑυνόντων), והירונימוס בעקבות מוריו היהודים reliquiae tuae שאריתך, וקרוב לכך הסורי, בשלילה: לא אשבקך בטבתא אלא אפגע בך בעל דבבא, ת"י: אם לא סופך יהא לטב; ואלה דברי רש"י: שריתיך, השארתיך ל' שארית וכן פתרו מנחם אבל דונש פתרו ל' התרה וכו', וגם רד"ק, המביא לדמיון הכתיב מ(דהי"א יב לח) כל שֵרית ישראל, מזכיר שני פרושים אלו. ואלו כמה מן החדשים הציעו תקון, ללא צרך. ולפי הנאמר כאן צדק הקרי כנגד הכתיב שרותך.]