פ"ע, — התיר ופרק את המשא, חנה במקום1, lagern; camper; to camp: אין הברכה שורה אלא במעשה ידיו של אדם תוספת' ברכ' ז ח. שיירא ששרתה בבקעה והקיפוה בגמלים ובעביטין ובאוכפות ובשקים ובקנים ובקולחות וכו' שם ערוב' ג א. שיירא ששרתה בתל גבוה עשרה ובנקע עמוק עשרה טפחים ובגינה מוקפת שלשה טפחים מטלטלין בתוכה שם שם ג. שורין בכל מקום ומקום שנהרגין ושם נקברין ר' יהודה בן בתירה, שם שם ו. ויברך אותם משה, מה היתה ברכה שברכן, אומר להם תשרה שכינה על מעשה ידיכם, ר' מאיר אומר כך ברכן וכו' כשם שנתעסקתם במלאכת משכן ושרת שכינה על מעשה ידיכם כך תזכו ותבנו לפניו בית הבחירה ותשרה שכינה על מעשה ידיכם שם מנח' ז ח. וכי מאין ידעו ישראל מה חשב עליהם פרעה במצרים, אלא רוח הקדש שרתה עליהם מכי' בשלח, מסכתא דשירתא ז. משל לגאטיקיסר שהיה מקדים חיילותיו מתקן להם מקום שישרו כך היתה השכינה מקדמת לישראל ומתקנת להם מקום שישרו ספרי במד' פב. מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו, משל למלך שבא אצל בניו לפרקים כל אחד ואחד אמר אצלי הוא שורה, קטן שבכולם אמר אפשר שמניח אבא אחיי הגדולים ושורה עמי שם דבר' שנב. יונה בן אמיתי מעולי רגלים היה ונכנס לשמחת בית שואבה ושרת עליו רוח הקודש, ללמדך שאין רוח הקודש שורה אלא על לב שמח ר' יונה, ירוש, סוכ' ה א. בקש (משה) שתשרה שכינה על ישראל ר' יוחנן משום רבי יוסי, ברכ' ד.. עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל שבת כב:. אוכלין ומשקין תחת המטה אפילו מחופין בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהן פסח' קיב.. למלך שהיה בנו הולך למדינה אחת, הלך ושרה אצל עשיר אחד מד"ר שמות כ כבר הייתי שורה עם הרשעים בגיהנם שם ויקר' יז. עכשיו עתידה המחלוקת להנתן בין השבטים אם אני אומר לשבטו של יהודה שישרה במזרח והוא אומר אי אפשי אלא בדרום שם במד' ב. דייתיקי יש בידך מיעקב אביהם היאך לשרות בדגלים שם שם. אמר משה מי יוכל לעשות לו מקדש שישרה בתוכו ר' יוחנן, שם שם יב. — ובסהמ"א: איכן דרכן שלזאבים להיות שורין, בחורשין מדה"ג בראש' מט כז, מרגליות, תתס. כי הגורם הגדול אל הנבואה וסבת חול רוח הקדש ושרות השכינה על הראוים היה הארון והכרובים ר"מ ן' גבאי, עבודת הקדש, חלק סתרי התורה כד. — ובינו' פָעוּ', שָׁרוּי, במשמ' שׁוֹרֶה: חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד בש"א ערוב לכל חבורה וחבורה ובה"א ערוב אחד לכלן ומודים בזמן שמקצתן שרויין בחדרים ערוב' ו ו. הרי הוא כשרוי עם נחש בכפיפה אחת תוספת דמאי ג ט. אין דור יתום שר' אליעזר בן עזריה שרוי בתוכו (שם סוטה ז יב, ועוד). כשישראל שרויין בצרה ואומות העולם שרויין בשלוה אומרין עורה למה תישן י"י שם שם יג ט. מצרים [שהיו] שרויים באפלה רואים את ישראל [שרויים] באורה מכי' בשלח מסכ' ב פרשה ד. לא יאמר לו היכן אתה שרוי במקום עבודה זרה פלונית שם משפטים, מסכ' דכספא פרשה ב. אלו לא היה סיחון קשה ושרוי בחשבון, קשה היה ספרי דבר' ג. שיהו אומות העולם שרוים בטובה והם שרוים בצער שם שם מג. מעשה בר' אלעזר בן עזרי' ור' ישמעאל שהיו שרויין במקו' אחד ירוש' ברכ' א ו. עד מתי בעלי שרוי בתוכך ואני יושבת עגומה בביתי שם סנה' ו ט. השרוי בתענית מהו שיטעום ברכ' יד.. בשעה שהקב"ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם מוריד שתי דמעות לים הגדול שם נט.. בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן ר' יהודה, תענ' יד:. כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה יבמ' סב:. כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון ר' אלעזר, כתוב' קיא.. מפני שהשכינה שרויה למעלה ממטתו של חולה נדר' מ.. אמר להן (ר"ע) וכי מפני מה אתם בוכים, אמרו לו אפשר ספר תורה שרוי בצער ולא נבכה סנה' קא. זה שרוי בקיצו של עולם וזה שרוי בקיצו של עולם מד"ר בראש' מד. הולד שרוי במעי אמו שם ויקר' יד. זכורה אני בטחון ושאנן ושלוה שהייתי שרוייה בו שם איכה פתיח', ר' יוחנן פתח. — ובסהמ"א, במשמ' שהתירו את חרמו, שבטלו את חרמו ונדויו2: וכיצד מתירין הנידוי או החרם אומר לו שרוי לך ומחול לך, ואם התירוהו שלא בפניו אומר לו פלוני שרוי לו ומחול לו רמב"ם, תלמוד תורה ז ד. והחכם או גדול השלשה אומר לו וכבר נחמת והוא אומר לו הן, חוזר ואומר לו שרוי לך או מותר לך או מחול לך שם שבועות ו ה.
— הִפע', *הִשְׁרָה, עשה שישרה דבר במקום, השכין אותו: דרבן3, שהוא משרה בינה בפרה ירוש' סנה' י א. שהרי הקב"ה הניח כל הרים וגבעות והשרה את שכינתו על הר סיני סוטה ה.. כל דיין שדן דין אמת לאמיתו משרה שכינה בישראל ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן, סנה' ז.. על כל שבח ושבח שישראל משבחין להקב"ה משרה שכינתו עליהם מד"ר בראש' מח למלך שהיתה לו בת יחידה והשרה אותה במבוי אחד שם ויקר' כג. האלהים עתיד להשרות אתכם דגלים ר' חמא בר"ח, שם במד' ב. השרה המקום לרוח מערב גרשון שם שם ג. הריני משרה עליך רוח הקדש שם שה"ש א, שיר השירים. עתיד הוא להשרות שכינתו ביניכם שם שם א, עד שהמלך. שהיה בעליונים והשרה שכינתו בתחתונים שם שם ו, חכו ממתקים. אמר הקב"ה שקדתי אני להשרות שכינתי בבית המקדש לעולם שם איכה פתיח', רבי אלכסנדריא פתח. מי יתנני כשנים הראשונים שהיה מקדש בנוי ובתוכו אתה יורד משמי מרום ומשרה שכינתך עלי שם שם, רבי יוחנן פתח. השרתי שכינתי למטה בשביל ישראל שם שם. מדת בשר ודם, בונה פלטין ומשרה דיורין בדיוטאות העליונות והתחתונות, שמא יכול הוא להשרות דיורין באוירה של פלטין, אבל הקב"ה משרה דיורין באויר, שנ' ועוף יעופף על הארץ משנת רבי אליעזר יא, ענעלאו, 208. — ובסהמ"א, במשמ' התיר נדר, נדוי: וצוינו להשרות אסורו4 לחבוש שברו אגרות ר' שמואל בן עלי ובני דורו, ש' אסף, תרביץ א ג, 24.
1 [עקר משמ' הפעל והשרש הוא כלשון התרה כבארמ' (עי' דנ' ג כה ועוד) שממנה הפעל שאול בעבר' שבתו"מ. ואין שמושו כלשון חניה אלא קצור לשון במשמ' התיר, פרק ופתח את משאו לשם חניה, כשמוש הפעל חַלַּ حلّ התיר, פתח וגם חנה בערב'. וממשמ' זו של פתח נולדה בשני הפעלים גם משמ' זו של החל, התחיל בעבר', וכן שַׁרִּי , התחיל בארמ'.]
2 [ע"פ הארמ' שרי, מן שרא, התיר. אין הפעל במשמ' כזו בדוגמא מסמכת בעבר' שבתו"מ. גם מאמרם קדוש' יג:: הוא אסרה והוא שרתה כנראה בארמ' הוא ולא בעבר'.]
3 [כאלו דרבן לשון דירה ובינה במקור נדפס 'טבינה'.]
4 [ז"א: נדויו.]