1 [התרגומים הקדומים והפרשנים ראו כאן לשון שׁוּר וחומה, כשבעים: πϱομαχῶνας (בצורי החומה), וולג' muros, הסורי בשוריה, ריב"ג: חומותיה, ועוד, אבל כנגד זה רש"י וז"ל: ל' מישור ומנחם חברו ל' חומה עם אדלג שור (תהל' יח)  אך לא יתכנו נטישותיה וכו' שהם שרשי כרם להיות נחשבים עם החומות ולא עם המישור. ואני אומר שרותיה ל' שורות הכרם וי"ת בשורותיה בקרוהא ונטישותיה בירניתהא ע"כ. ואין דברי ת"י אלא תרגום הענין ללא ברור המלה. ואמנם צדק רש"י בזה, שהענין דורש כאן בטוי המורה על מטע הגפן, שיש בה גם נטישות (השווה (ישע' יח כ), (ירמ' מח לב), על גפן, וגם (ישע' יז ח): שלחתיה נטשו עברו ים), אלא שבנגוד לנטישות אולי הכונה לשרשים, ואולי צ"ל ממש: בשרשיה. ואין ללמוד מלשון "עלו ב" שהכונה לראש הצמח, אלא שהמטע הוא נטוע בהר, ודומה לבטוי זה בישע' כז ד על כרם חמר: אפשׂעה בה אציתנה יחד וצ"ע. ואין וכלה אל תעשו כאן ובכמה מקומות אחרים לשון חיסה  על חלק ושארית, אלא אַל תעשו פרושו: לאַל תעשו, תשמידו.]