ת"ז, נק' שִׁשִּׁית — מספר סדורי שאחר המספר החמישי, sechster: sixiéme; sixth: ותהר עוד לאה ותלד בן שִׁשִּׁי ליעקב (בראש' ל יט). וכפלת את היריעה הַשִּׁשִּית אל מול פני האהל (שמות כו ט). וצויתי את ברכתי לכם בשנה הַשִּׁשִּׁית (ויקר' כה כא). והחמישי שפטיה בן אביטל וְהַשִּׁשִׁי יתרעם לעגלה אשת דוד (ש"ב ג ד-ה). בחדש הַשִּׁשִּׁי ביום אחד לחדש היה דבר יי' ביד חגי הנביא (חגי א א). הַשִּׁשִּׁי לחדש הַשִּׁשִּׁי עירא בן עקש התקועי (דהי"א כז ט). — ובששי, במשמ' בחדש הששי: ויהי בשנה הששית בַשִּׁשִּׁי בחמש לחדש אני יושב בביתי וכו' (יחזק' ח א). ביום עשרים וארבעה לחדש בַשִּׁשִּׁי בשנת שתים לדריוש המלך (חגי א יו). — והיום הששי למעשה בראשית, ובשבוע: ויהי ערב ויהי בקר יום הַשִּׁשִׁי (בראש' א לא). ויהי ביום הַשִּׁשִּׁי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד (שמות יו כב). ראו כי יי' נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הַשִּׁשִּׁי לחם יומים (שם שם כט). — ובתו"מ:  ביום הראשון (של חג) ששה מקריבין שנים שנים וכו' בששי אחד מקריב שנים והשאר אחד אחד (סוכה ה ו). עבר הרגל ביום ששי לא היו מעבירין (את הכלים) מפני כבוד השבת (חגי ג ז). נמצאו (הכהנים) כולן עומדין בשורה והאברים בידם הראשון בראש וברגל וכו' הששי בקרבים הנתונים בבזך (תמיד ד ג). השיר שהיו הלוים אומרים במקדש וכו' בששי היו אומרים ה' מלך וכו' (שם ז ד). כיצד, שתי נשים לזו שתי קנים ולזו שתי קנים וכו' לזו שש לזו שבע, פרח מן הראשונה לשניה וכו' לשישית לשביעית וכו' השישית יש לה ארבע וכו' (קנים ב ב-ג). הזה משישית שביעית חזר והזה שביעית פסולה (פרה ד ב). פירות שנייה שרבו על של שלישית וכו' ושל חמישית על של שישית ושל שישית על של שביעית וכו' הולכין אחר הרוב (מכשירין ב יא). — ובסהמ"א ששי, גם במשמ' הששי שנקרא לעלות לתורה, והפרשה שבתורה הנקראת בפיו או לפניו בביה"כ, העליה הששית: ומה שנמצא בפ' מע"ר שהגר"א ז"ל היה עולה לששי לא ידענו טעמו ואולי עלה בה לגודל ענותנותו וכו' ועפ"ז יהיה ערך העולה לששי כעולה לפני אחרון (רא"ל פרומקין, מגן האלף לסדר רב עמרם השלם ב כח, לד). — ובחכמת האיצגנינות, מבט ששי: והכוכבים הנדבקים נראים אליה מן הבית השביעי עם הלבנה במראה ידידות מבט ששי (ראב"ח, הנשיא, מגלת המגלה, קכ). ועי' מַבָּט. — °החלק הששי, חלק אחד מן השלם המחֻלק לששה חלקים שוים, ששית, נוהג בספרות והדבור. — °ובמ"ר: והנה העולה הוא שלשים אלף ושמנה מאות ושבעים ושלשה שלמים, י' ראשונים, מ"ה שניים, מ"ז רבעיים, נ"ג ששיים (רלב"ג, מעשה חושב, נה). וכמו כן יחלקו עוד כל אחד מהשניים לס' חלקים דקים ויקראו אותם שלישיים וכמו כן הלכו בחילוק הזה לרבעיים ולחמישיים ולששיים או יותר אם יצטרכו לדייק כל כך (ר"י הישראלי, יסוד עולם א, עא).