ש"נ, — החלק הששי ממספר, ממדה וכד', שתות, Sechstel; sixième; sixth: שִׁשִּׁית ההין מעת עד עת תשתה (יחזק' ד יא). זאת התרומה אשר תרימו שִׁשִּׁית האיפה מחמר החטים וששיתם1 האיפה מחמר השעֹרים (שם מה יג). ומנחה תעשה עליו בבקר שִׁשִּׁית האיפה (שם מו יד). — ובתו"מ: כתיב ששית האיפה מחמר החטים וכו' שמואל אמר תן ששית על ששיתם ונמצא תורם אחד מארבעים (ירוש' תרומ' ד ג). — ובסהמ"א: וחומר הוא כור שלשים סאה וכו' משום דכתיב וששיתם דששיתם משמע ב' ששיות וכשאתה נותן זה על זה ובאת לצרף החומרים והששיות הרי ג' ששיות (ר"ש משאנץ, תרומ' ד ג). — °וששית, במשמ' תמונה הנדסית בעלת שש צלעות, מששה: בקצת הבעלי חיים אשר הוכן להם בטבע וכו' כמו אריגת העכביש וששיות הדבורים (רלב"ג, מלחמ' ה' א ז). ואף על פי שאין מדרך הדבורה כפי טבע חמרה וכו' מהשעוה שהדבש כנוס בתוכה בתמונה2 הששיות וכו' ויש לה יתרון עליה (על העגולה) שבתמונת הששיות יתמלא כל השטח והפנוי וכו' לפיכך בנאום בתמונת הששיות ולא עשאום מעוגלים (ר"י אלבו, העקרים, הקד').