1, ש"ז, מ"ר שָׁתוֹת, סמ' שְׁתוֹתֵיהֶם2, — תחתיתו של דבר, או במשמ' תחתיתו של גוף האדם, האחורים והשוקים, Gesäss; derriére; bottom: ויקח חנון את עבדי דוד וכו' ויכרת את מדויהם בחצי עד שְׁתוֹתֵיהֶם (ש"ב י יד). כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים וכו' ערום ויחף וחשופי שֵׁת ערות מצרים (ישע' כ ד)3. — ובמ"ר במשמ' יסודות של בנין, Fundament; fondament; foundation : כי השָׁתוֹת יהרסון צדיק מה פעל (תהל' יא ג). — ובתו"מ4: על אדום אשליך נעלי (תהל' ס י) אני אפיל שתותיה של אדום ואביא גאולתכם (מד"ר במד' יד). — ובסהמ"א: ויש אומרים כי (צַמִּים) הם הלסטים שוכני המדברות הולכים ערומים ומגדלים שער ומתכסים בשערם עד שתותיהם (רד"ק, ס' השרשים, ערך צמם). — ואמר הפיטן: תם במקרה אחד כוס מגדו לשתות, במועד שנת השמטה כגע הקהל לאתות, תלה בעשרים ושתים מהרוס שתות וכו' (ר"א קליר, איכה אלי, קינ' לת"ב). זכור פקיד שתות טובל חמש טבילות במים (זכור אב, תפל' הגשם). — °ובמשמ' תחתית ההר: שפל הגביה בזקיפה, שתותיו כגיגית כפה, תחתיו צוה להקפה (ר"י טוב עלם, אור ישראל, זולת לשבת אחר שבועות). — ואמר המשורר: נפתחה הזירה אל מולן מנגד, ולתוך המעגל יצא עלם חמד לשתותיו חשוף ערֹם מבגד (יל"ג, בין שִני אריות, ה).