1 [כמבֹאר בדברי העורך, הלשון והספר א 173, מהד' שניה עמ' 195, נולדה משמ' זו, שתִיַת מים וכד', של השרש, שהוראתו הראשונה היתה למטה, מתוך כך, שאמר, למשל, האומר: הלך לשתות (כלו' למטה), והשומע הבין: הלך אל הנחל, אל מקום המים, כדי לשתות מים. גם במשמ' זו של למטה בא השרש (עי' שֵת, הערות) ברב הלשונות השמיות, וגם במשמ' של שתית מים וכד' בא באוגרית' שתי, בארמ' ובסור' שתי, אשתי, באשור' שַתוּ, בערב' דרומ' קדומה שׂתי, בכוש' סַתַיַ.]