ב. שָׁתַת

*, קל לא נמצא.

—  נִפע', *נִשְׁתַּת,— נוסד: אבן היתה שם מימות נביאים הראשונים ושתיה היתה נקראת וכו' ר' יוסי אומר ממנה נשתת1 העולם (תוספת' יוה"כ ג ו). אבן ירה הקב"ה בים ממנו נשתת העולם (יומא נד:). — ובסהמ"א: שכתבו (חכמנו) בפרשת בראשית בפסוק ותקרא את שמו שת, מלמד שנשמת הבל נתגלגלה ונשתתה בשת2 (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ט). וממנו (מעצם האלהות) נשתת כל חלקי העולם רוחני וגשמי בהדרגה שלימה (ר"י אירירי, שער השמים, מבוא, 17).

— פֻע', *שֻׁתַּת, בינ' מְשֻׁתָּת, — יֻסד: תושיה, דברים של תוהו שהעולם משותת עליהם (סנהדרין כו:). — ואמר הפיטן: תרגלת ידיד להעמיד נשייה, תכנת עמודיה מהתמגג תושיה וכו' שותת עולם צדקו כנתעורר, שאף מעבר ואחריך נגרר (ר' משולם בן קלונימוס, אשוחח נפלאותיך, עבודת יו"כ, Elbogen, Stud, 127).

— הִפע', *הִשְׁתִּית, — יסד: כי השתות יהרסון וכו' הצדיקים שהשתיתו עולמך שנאמר וצדיק יסוד עולם וכו' (מדר' תהל' יא ג, בובר, מט:).3

— הָפע', *הָשְׁתַּת, הֻשְׁתַּת, — כמו נִפע', נוסד: למה נקרא שמה אבן שתיה, שממנה הושתת העולם  (ירוש' יומא ה ג, וכעין זה בבלי שם נד:)4. על גוי ועל אדם יחד, על גוי זה דור המבול, ועל אדם זה נח, יחד שממנו הושתת העולם (מד"ר בראש' לו). ויקרא את שמו שת שממנו הושתת העולם (שם במד' יד). — ואמר הפיטן: ועוד איך אניחך תחת יד מוני, כי עליך השתתו והטבעו אדני (ר' שמואל הכהן, איֻמתי שמחי, מאורה לשבת ב אחה"פ).

— פִעק, °שִׁתֵּת, — יִסד, חִזק: שכן באדם שכינתו, נכללה מציון יפעתו, שתת אבן שתיתו, הנה מטתו (ר' שמעון בר יצחק, אהוביך אהבוך, יוצר לשבת חוהמ"פ). שתתה עולם בבניניך, מלאה הארץ קניניך עליון שמת מעונך (הוא, שתתה עולם, יוצר ז פסח). שתת וכבס ובצע ושבת, ששה בשכללו שביעי שבת (אשישת שלוחתו, קונט' הפיוט' י). בנה סוכתך והקם הנפולה, יסודותיה לשתת ולבנותה על תלה (ר' יחיאל בן יצחק, בנה סוכתך, מעריב ליל ב' סוכות).



1 [נ"א: השתה.]

2 [ועי' הָפע'.]

3 [עי' גם סנה' כו:.]

4 [וכן במד"ר ויקר' ב, שם במד' יב.]

חיפוש במילון: