שִׂגּוּב
°, ש"ז, — שה"פ מן שִׂגֵּב, הרמה: אזכור בשׂרה אשר היא לי לנֹחם בבוא צרה ואוחיל לישעך ושגובך (ר"ש הנגיד, יום צר, בן תהלים, הברמן א, 151). — °וכמו שֶׂגב, רוממות, עִלוי: תקיף בערבות אות ברבבות נערץ בשגובים (ר' מנחם ברבי מכיר, אל אל שדי, יוצר שבת נחמו). כלם לשם נורא יקדישון, כבוד שגובו ישלשון (ר' יצחק בן משה, אל אלהים, יוצר שבת לפני ר"ה).