ש"ז, — שה"פ מן שִׂגְשֵׂג: השגשוג הוא הגדול ובעבור שאי אפשר שיהיה הפועל רצוני לומר השגשוג והפריחה לאומה המדובר בה בעבור שהיתה היא הנוטעת וכו' (ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, קצר).