1, פ"ע, תְּשַׂגְשֵׂגִי, — פעל שלא הבררה משמעותו המדֻיקת: ביום נטעך תְּשַׂגְשֵׂגִי ובבקר זרעך תפריחי ישע' יז יא. — ובסהמ"א, בפרט במליצת הכתוב, במשמ' נטיעה וגדילה: האירו ברקיו תבל בהלו, קרנים מידו לו, ביום נטעו ישגשג מהללו מנחת קנאות, קופמן, 5. — ואמרו פיטנים ומשוררים: כרם נטענו שגשג נצנים, כסו פניו חרולים קמשונים רש"י, ה' אלהי הצבאות, סליח' לער"ה — °וכפ"י: וצמחת דבריו האפילות, ושגשגת נטע פרדס יצריו יצחק ששר, הממך הזמן, שירי ראב"ע ב, כהנא, 124. שורק ונטע נעמן היית ובקר כציץ פרח ונצה תשגשגי זמוריך ציון גברת, קינות ת"ב.
— הִתפ', נִתפ' °נִשְׂתַּגְשֵׂג, במשמ' צמח וגדל: מצא נח גפן שגורשה מגן עדן וכו' נטל מפירותיה וכו' ונטע ממנו כרם בארץ, בו ביום נשתגשגו פירותיה פדר"א כג. — ובמשמ' הסתכסך, השתבש: לשון סכסוך, נשתגשגו זמורותיך במיני דשאים וערבובים רש"י, ישע' יז יא.
1 [במגלת ישעיה א הגרסה, כנראה בטעות: תשגשגשי. השבעים תרגמו πλανηθήση כלשון שגגה ותעיה, וולג': labrusca כלו' (הוצאת) שריגים זרים ולפי הבנה קרובה לכך אפשר שאין תשגשגי אלא קצור שבמבטא במק' תשרגי שריגים, או תשרישי שריגים. וקרוב לכך גם הסורי: נפיק סמדרה. וחז"ל, בדרוש המובא בהערה לערך סִגְסֵג, דרשו את המלה בסגסוג סיגים של כסף, וכן ת"י: קלקלתון עובדיכון. רסע"ג ראה בפעל לשון כריתה. ופרש רש"י: לשון סכסוך, נשתגשגו זמורותיך במיני דשאים וערבובים המקלקלים ענפי הגפן וכו' ע"כ, אך בסהמ"א ובלשון החיה משמש הפעל והשם שגשוג כלשון צמיחה בשפע, בקרוב אל שׂגא, שלא כפעל סגסג (עי' שם) שהובן כלשון סיגים וערבוב.]